מ"ג ירמיהו לא כו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְזָרַעְתִּ֗י אֶת־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה זֶ֥רַע אָדָ֖ם וְזֶ֥רַע בְּהֵמָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זרע אדם וזרע בהמה" - הטובים והסכלים שבהם אני אזרעם כולם להיות זרע שלי זרע אדם וזרע בהמה תרגם יונתן אקימינון כבני אנשא ואצלחינון כבעירא שאין עונותיה נפקדין עליה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"זרע וגו'" - גם בני אדם יתרבו גם הבהמות ולא תהיה בם משכלה ועקרה

"וזרעתי" - כמו הזורע תבואה הנה תצמח יותר ממה שזרע כן יתרבו בכל עת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה ימים באים וזרעתי את בית ישראל", ר"ל שידמו בגלותם כמו הזרע שטרם שיתחיל לצמוח יפסד ויעדר תחלה, וההעדר הזה הוא לצורך הצמיחה ועל ידו יפרה יבול ותבואה, כן ישראל הגם שזרעתים והפיצותים בארץ עד שנעדר ישותם ונתבטלו מהיות עם, בכ"ז יהיה זה לצורך שיצמחו ויפרו ויהיו לגוי גדול, וזה יהיה "בין בזרע אדם בין בזרע בהמה", ר"ל בין בהחשובים שבהם ובין בהפחותים שנדמו כבהמה, ומפרש כי.