פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע יְהוָה אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה רָנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֤ע יְהֹוָה֙ אֶֽת־עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצהלו בראש הגוים" - במגדלות גבוהים כדי שישמעו למרחוק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רנו ליעקב שמחה" תחלה ירונו על השמחה שיהיה ליעקב, ומה יהיה השמחה "וצהלו בראש הגוים" שבאחרית ימי גלותם יוסר מעליהם השעבוד, ויצהלו כי יהיו בראש הגוים, שהגוים יתנו להם כבוד ויהיו בראשם, תחת שהיו תחלה נבזים ושפלים ביניהם, והנה יעקב הם המון עם והפחותים שבהם, וישראל הם הגדולים, והשמחה הזאת שיצהלו בראש הגוים יהיה רק ליעקב לא לישראל שהם ירצו שישיב שכינתו לציון, אבל אז בעת ההיא "השמיעו" והכריזו בפרסום "והללו" את ה' ע"י מה "שתאמרו הושע ה' את עמך" הצדיקים "את שארית ישראל", שהם רוצים בתשועה האמתיית מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון, וכן יהיה אז כי ה' ישיב להם:

ביאור המילות

"יעקב, ישראל". ישראל גדול מיעקב (ישעיה ט' ז'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"השמיעו הללו וגו'" - השמיעו קול והללו את ה' ואמרו אתה ה' הנה הושעת את עמך וגו'

"רנו ליעקב שמחה" - הוא הפוך ה' אמר ליעקב רנו בקול שמחה

"וצהלו" - השמיעו קול גדול

"בראש הגוים" - רצה לומר במקומות הגבוהות שבארצות הגוים להיות הקול נשמע למרחוק

מצודת ציון

"וצהלו" - ענין השמעת קול גדול כמו פצחי רנה וצהלי (ישעיהו נד)

<< · מ"ג ירמיהו · לא · ו · >>