מ"ג ירמיהו יד ה
<< · מ"ג ירמיהו יד · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י גַם־אַיֶּ֙לֶת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יָלְדָ֖ה וְעָז֑וֹב כִּ֥י לֹֽא־הָיָ֖ה דֶּֽשֶׁא׃
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"כי גם אילת בשדה" הגם "שילדה" והיא אוהבת ולדה בכ"ז "עזבה" את הולד "כי לא היה דשא":
ביאור המילות
(ה-ו) "דשא, עשב". לבישת הארץ בעשבים נקרא דשא, ועשב מיוחד נקרא עשב, מצייר האילה מבקשת דשא למרעה, כמ"ש היו שריה כאילים לא מצאו מרעה, והפרא אחר עשב ירוק ידרוש:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אילת בשדה" - נקבת האיל אשר בשדה כשילדה הולד עזבה אותו והלכה לה כי לא היה דשא למאכלה ולזה הלכה מולדה לבקש מרעה בארץ אחרת
מצודת ציון
"ופראים" - הוא חמור הבר
"שפים" - מקומות גבוהות
"שאפו" - ענין ההמשכה אל בית הבליעה וכן שאפה רוח (לעיל ב)
"רוח" - האויר
"כתנים" - מין נחש
<< · מ"ג ירמיהו · יד · ה · >>