פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על דברי" - על ענין מניעת הגשמים

מצודת ציון

"על דברי" - על ענין וכן על דבר פעור (במדבר כה)

"הבצרות" - ענין מניעה כמו לא יבצר מהם (בראשית יא)ור"ל מניעת הגשמים וכן בשנת בצורת (לקמן יז)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וצוחת ירושלים" - עם כי היא שרתי במדינות נחסר לחמה ומימה וצעקת אנשיה עלתה למעלה

"ושעריה" - שערי ערי יהודה נכרתו ונשמדו להתדמות לשחרות הארץ והוא ענין מליצה לומר שהיה צער בעולם על מניעת הגשמים

"אבלה יהודה" - עם יהודה תאבל

מצודת ציון

"אומללו" - ענין כריתה כמו כי אומלל אני (תהלים ו)

"קדרו" - ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב)

"וצוחת" - מלשון צוחה וצעקה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בושו" - ולזה בושו הנערים וגם נכלמו וכסו ראשם דרך צער ואבל על שלא מצאו מים להביא לאדוניהם

"ואדיריהם" - השרים שלחו נעריהם לבקש מים לשתות והמה באו על הבורות ולא מצאו בהם מים והחזירו את כליהם כשהם ריקים מבלי מים

מצודת ציון

"ואדיריהם" - מלשון אדיר וחזק ור"ל השרים

"צעיריהם" - ענין קטן ושפל וכן צעיר אנכי ונבזה (תהלים קיט)

"גבים" - בורות כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיהו ל)

"וחפו" - ענין כסוי וכן ופני המן חפו (אסתר ז)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעבור" - על כי נשברה ונשחתה האדמה כי לא היה גשם בארץ לכן בושו עובדי האדמה וכסו ראשם כי לריק היה יגיעם

מצודת ציון

"חתה" - ענין שבר כמו וצדקתי לא תחת (ישעיהו נא)

"אכרים" - הם עובדי האדמה בחרישה וכדומה וכן ונפצתי בך אכר וצמדו (לקמן נא)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אילת בשדה" - נקבת האיל אשר בשדה כשילדה הולד עזבה אותו והלכה לה כי לא היה דשא למאכלה ולזה הלכה מולדה לבקש מרעה בארץ אחרת

מצודת ציון

"ופראים" - הוא חמור הבר

"שפים" - מקומות גבוהות

"שאפו" - ענין ההמשכה אל בית הבליעה וכן שאפה רוח (לעיל ב)

"רוח" - האויר

"כתנים" - מין נחש

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כתנים" - טבע התנים היא לשאוף הרבה את האויר

"כלו עיניהם" - המצפה לדבר ואינו משיגו קרוי כליון עינים בלשון המקרא

"עמדו על שפים" - עמדו על מקומות הגבוהות לראות משם אולי ימצאו דשא

"שאפו רוח" - על כי רדפו לבקש מרעה שאפו את האויר כי כן דרך הרצים מהרה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נטה ללון" - הנוטה ללון במלון שאינו חושש בטובתה וכפל הדבר במ"ש

"מקוה ישראל" - אתה תקותם של ישראל כי לך יקוו ואתה הוא המושיעם בעת בוא צרה למה עתה תהיה כגר בארץ שאינו חושש בטובת הארץ כי כמו כן אינך חושש על רעבון הארץ

מצודת ציון

"מקוה" - מלשון תקוה

"וכאורח" - הולך דרך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתה" - הלא אתה שוכן בקרבנו ושמך נקרא עלינו כי אנו נקראים עם ה' ולכן אל תעזבנו לבל יחולל שמך כי יאמרו העכו"ם מבלי יכולת העלים עין מעמו

"כאיש נדהם" - כאיש נבהל שאינו חושש בשום דבר בעבור הבהלה אשר החזיקתהו

"כגבור לא יוכל להושיע" - דרך הגבור מאמד ומשער כחו עד כמה הוא וכאשר יבין כי הדבר אשר הדביקתהו הוא רב מכחו ולא יוכל להושיע אז מושך ידו ולא יעשה עוד גבורות וכאומר וכי אחת מאלה הוא בך

מצודת ציון

"נדהם" - ענינו כמו נבהל ואין לו דומה

"תניחנו" - מלשון הנחה ועזיבה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא רצם" - אינו מרוצה להם והנה עתה יזכור את עוונם וישלם הגמול

"לעם הזה" - על העם הזה

"כן אהבו לנוע" - כמו שהם נעים עתה מפני הרעב לבקש מאכל בארצות אחרות כן אהבו מאז להיות נעים ולא חשכו רגליהם מללכת פעם למצרים פעם לאשור לבקש מהם עזרה וכאומר לכן ינועו גם עתה

מצודת ציון

"לנוע" - מלשון נע ונד

"חשכו" - ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב)

"רצם" - מלשון רצוי

"ויפקד" - ענין זכרון

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לטובה" - להיטיב עמהם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בחרב" - אלא אכלה אותם בחרב וגו'

"כי יצומו" - אף כי עצמם יצומו לא ישמע אל תפלתם אשר יתפללו ביום הצום ואף אם יעלו עולה ומנחה אינני מרוצה להם כל עוד שאוחזים במעשיהם

מצודת ציון

"יצומו" - ענין תענית

"רנתם" - ענין תפלה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלום אמת" - שלום מתמיד ומתקיים

"במקום הזה" - כי לא תגלו ממנה

"ואומר אהה" - אמרתי אוי לי מדוע יכלו הלא אין להם אשם כי הנה נביאי השקר מטעים אותם ואומרים להם לא תראו חרב וגו' ולזה חושבים שמעשיהם מרוצים לה' ומהראוי להביא העונש על הנביאים ההם לבד

מצודת ציון

"אהה" - ענינו כמו אוי

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזון שקר" - ר"ל אם כן היה לכם לדעת שהם מתנבאים או בחזון שקר מה שראו בחלום הלילה בדמיונות כוזבות או במעשה הקסם מה שראו בכוכבים או מה ששמעו מן התרפים שהם דבר שאין בו ממש כלל או בערמת לבם יבדאו שקרים

"שקר וגו'" - ר"ל הלא יש להם דעת אשר המה מתנבאים בשקר כי מעולם לא שלחתים ולא צויתי אותם שום צוואה אף לא דברתי אליהם דבר מבלי שליחות וא"כ אין בידם לתת שום אות ומופת ובמה מחזיקים אותם לנביאים

מצודת ציון

"חזון" - מראה החלום וכן הבין בכל חזון (דנייאל א)

"וקסם" - זה ראיית הכוכבים

"ואליל" - ענין דבר שאין בו ממש וכן רופאי אליל (איוב יג)

"ותרמית" - ענין ערמה כמו כי שקר תרמיתם (תהלים קיט)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יתמו" - יכלו מן העולם

"לכן וגו'" - הואיל והנביאים מתנבאים מאחת מאלה

מצודת ציון

"יתמו" - יכלו כמו תם הכסף (בראשית מז)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המה" - הם יהיו מושלכים ונשיהם וגו'

"והפכתי" - אשלם להם גמול רעתם

"מפני הרעב" - אשר ימותו מפני הרעב והחרב

"ואין מקבר" - כי ירבו מאד ולא יספיקו לקברם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתולת בת עמי" - קראה בתולה כי עוד לא כבשה שום מלך כבתולה שלא באה ברשות הבעל

"נחלה מאד" - כאובה ביותר

"כי שבר" - רואה אני בנבואה כי שבר גדול וגו'

"הדבר הזה" - והוא הן תרדנה עיני דמעה מבלי הפסק

מצודת ציון

"תדמינה" - ענין שתיקה והפסק כמו אל דמי לכם (ישעיהו סב)

"בת עמי" - עדת עמי

"נחלה" - מלשון חולי

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנה תחלואי רעב" - שוכבים חולים מעקת הרעבון

"כי גם נביא" - ר"ל ובדין הוא כי עשו הרע כי גם נביא השקר וכהן הבעל סבבו מעיר אל עיר לנבאות לעם ולא ידעו מה מדבר ה' כי נבאו בשקר

"והנה חללי חרב" - והנה מושלכים חללי חרב

מצודת ציון

"חללי" - הרוגים

"תחלואי" - מלשון חולי

"סחרו" - ענין סבוב ועל שם זה נקרא התגר בשם סוחר כי מסבב אחר הסחורה לקנותה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קוה" - כאשר נקוה לשלום ולא הוטב ממה שהיה וכאשר נקוה לעת רפואה והנה בא עוד חרדה

"המאוס" - אמר הנביא וכי מאסת את יהודה וכי תעבה נפשך בציון מדוע הכיתנו ואין למצוא רפואה על מכה

מצודת ציון

"געלה" - ענין תעוב כמו וגעלה נפשי אתכם (ויקרא כו)

"בעתה" - חרדה ורתת

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ידענו" - מכירים אנו שהרשענו אנחנו וגם מכירים אנו בעוון אבותינו כי כולנו חטאנו לך כמונו כמוהם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכור" - הברית שכרת עמנו להיות לך לעם ואל תפר היום את הברית

"אל תנבל" - אל תוריד כסא כבודך להיות מחולל בפי העמים וכפל הדבר במ"ש

"אל תנאץ" - עכ"ז אל תבזה אותנו למען שמך לבל יחולל בין העמים באמרם שמקוצר יד עזב עמו

מצודת ציון

"תנאץ" - ענין בזיון וכן נאצו כל תוכחתי (משלי א)

"תנבל" - ענין הורדה ושפלות כמו וינבל צור ישועתו (דברים לב)

"תפר" - ענין בטול

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא אתה וגו'" - מוריד את הגשם ולכן נקוה לך לבדך שאתה תורידו

"את כל אלה" - הם מערכות השמים וא"כ אל כל אשר תחפוץ תטם ולא ימרו את פיך

"מגשימים" - מורידים גשמים

"ואם השמים" - וכי מערכות השמים נותנים רביבים מעצמם מבלי גזירות מקום

"היש" - כאומר אל מי נזעק בעבור הגשם וכי יש מי בהבלי העכו"ם הם אלילים

מצודת ציון

"בהבלי" - מלשון הבל והם הפסילים

"מגשימים" - מלשון גשם

"רביבים" - כן נקרא הגשם הדק כמו וכרביבים עלי עשב (שם)

"ונקוה" - מלשון תקוה