פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואדריהם שלחו צעוריהם [צעיריהם] למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צעוריהם [צְעִירֵיהֶם] לַמָּיִם בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַדִּ֣רֵיהֶ֔ם שָׁלְח֥וּ צעוריהם צְעִֽירֵיהֶ֖ם לַמָּ֑יִם בָּ֣אוּ עַל־גֵּבִ֞ים לֹא־מָ֣צְאוּ מַ֗יִם שָׁ֤בוּ כְלֵיהֶם֙ רֵיקָ֔ם בֹּ֥שׁוּ וְהׇכְלְמ֖וּ וְחָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על גבים" - בורות שהמים מתכנסים בהם

"שבו כליהם ריקם" - שלא ירד מטר

"וחפו" - ל' כסוי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואדיריהם", העשירים "שלחו את" נעריהם "הצעירים" לבקש "מים", כי לא הביאו מים למכור בכסף, וגם "באו על גבים", החפירות ששם רגיל למצוא מים, אבל "שבו כליהם", הצעירים לא שבו כי מתו בצמא, רק כליהם שבו "ריקם" בלא מים, עי"ז "בושו" מן הצרה, "וחפו ראשם" לאבלות על בניהם:

ביאור המילות

"גבים". נקעים מלאים מים עשה הנחל הזה גבים גבים (מ"ב ג' י"ז), ולחשוף מים מגבא (ישעיה ל' י"ד):

"בושו והכלמו". הבדלם, בושה מעצמו וכלימה מאחרים (כנ"ל ג' כ"ה).

"וחפו ראשם" סימן אבלות (ש"ב ט"ו ל', אסתר ו' י"ב):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בושו" - ולזה בושו הנערים וגם נכלמו וכסו ראשם דרך צער ואבל על שלא מצאו מים להביא לאדוניהם

"ואדיריהם" - השרים שלחו נעריהם לבקש מים לשתות והמה באו על הבורות ולא מצאו בהם מים והחזירו את כליהם כשהם ריקים מבלי מים

מצודת ציון

"ואדיריהם" - מלשון אדיר וחזק ור"ל השרים

"צעיריהם" - ענין קטן ושפל וכן צעיר אנכי ונבזה (תהלים קיט)

"גבים" - בורות כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיהו ל)

"וחפו" - ענין כסוי וכן ופני המן חפו (אסתר ז)

<< · מ"ג ירמיהו · יד · ג · >>