פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֶ֣ה לִידִידִ֞י בְּבֵיתִ֗י עֲשׂוֹתָ֤הּ הַֽמְזִמָּ֙תָה֙ הָרַבִּ֔ים וּבְשַׂר־קֹ֖דֶשׁ יַעַבְר֣וּ מֵעָלָ֑יִךְ כִּ֥י רָעָתֵ֖כִי אָ֥ז תַּעֲלֹֽזִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה לידידי בביתי" - מה לעם סגולתי לבא עוד בביתי

"עשותה המזמתה" - לעשות היא מזמת עצת חטאים שלה

"הרבים" - שבהם

"ובשר קודש יעברוך מעליך" - אף המילה בטלו מבשרם שעל ידה היו מקודשים לי

"כי רעתכי אז תעלוזי" - כשאתם עוברים עבירה אתם שמחים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מה לידידי בביתי", ה' אמר אל ירמיה אל תתפלל בעד העם הזה ומה אתה עושה בביתי למה באת להתפלל בעדם, ולהקריב בעדם קרבנות כי ירמיה היה כהן עובד עבודה.

"עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך" הלא הכנסיה תעשה מזימה הרבה ותועבות גדולות ואיך תתפלל בעדם. ומסב פניו אל הכנסיה, וכי בשר קדש יעברו מעליך! וכי במה שתביא בשר קדש שהוא הקרבנות עי"כ יעברו המזימות והתועבות מעליך? וכי בזאת תנקה מן המזימה, הלא אין אתה חוזר בתשובה בעת הבאת בשר קדש, "כי רעתכי אז תעלזי", לא תשמחי על הקרבן שתביא, רק על הרעה שתעשי, ואחר הקרבן תשמחי שנית לעשות הרעה בשמחה:


ביאור המילות

"המזמתה". הוא שם המין מזימת רבים, ובא התי"ו לחזק, כמו עזרתה, ישועתה, וכן בשר קדש, שם המין על הזבחים והקדשים. ויל"פ שרצה לומר עשותה המזמתה הרבים (ועשותה) בשר קודש, אני מצוה יעברו מעליך ר"ל שלא ימצאו בך לא המזימתה ולא הקרבנות. כי (יעברו) רעתכי, בזה תעבור הרעה, אז תעלזי כעבור הרעה. ומלת עשותה, וכן מלת יעברו, נמשך לשתים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי רעתכי" - בעת תעשי הרעות אז תשמחי ולא תדאג עליהם ומה לי א"כ בהקרבנות ולמה תבואו בבה"מ

"ובשר קדש" - ר"ל הקרבנות שאתה מקריב שמה יעברו ממך כי אינני חפץ בהם

"מה לידידי בביתי" - ישראל שהיו מקדם עם סגולתי מה להם לבוא בבית המקדש לעשות שמה המזמות הרבים מאד

מצודת ציון

"לידידי" - אהובי

"המזמתה" - ענין מעשה רע כמו זמה היא (ויקרא יח)

"רעתכי" - מלשון רעה

"תעלוזי" - ענין שמחה כמו יעלזו חסידים (תהלים קמט)