פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זַ֤יִת רַעֲנָן֙ יְפֵ֣ה פְרִי־תֹ֔אַר קָרָ֥א יְהֹוָ֖ה שְׁמֵ֑ךְ לְק֣וֹל ׀ הֲמוּלָּ֣ה גְדֹלָ֗ה הִצִּ֥ית אֵשׁ֙ עָלֶ֔יהָ וְרָע֖וּ דָּלִיּוֹתָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לקול המולה" - ל' שאון עם רב שיבוא עליהם

"ורעו דליותיו" - ורצצו את ענפיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זית רענן", בעת נטע ה' אותך, אז "קרא שמך" שאתה "זית רענן יפה פרי תאר", שהוא ג' מעלות,

  • א) זית שעלהו רענן ולח בקיץ ובחורף,
  • ב) "יפה תאר",
  • ג) "פרי תאר", והנמשל של זית רענן שהעלים השומרים את הפרי שהוא העושר וההצלחה רענן תמיד ומלא ברכת ה', ויפה תואר משל אל גבורת העם ורבוים וחזקם, ופרי תואר משל אל מעשיהם הטובים ותורתם שהוא הפרי הנרצה.

"לקול המולה גדולה", אח"כ נשמע קול רעש גדול שגזרו עליך גזר דין בגזרת עירין פתגמא ועי"כ "הצית אש בעליה", שעלי הזית שהם שמנים הציתו בהן אש, והוא משל ששללו עשרם ואוצרותיהם, "ורעו" ושברו "דליותיו" שהם ענפי הזית הגבוהים שאמר עליו יפה תואר, ששברו את העם עצמו והוליכום לגולה:

ביאור המילות

"יפה פרי תאר, יפה תואר". פרי תואר.

"המולה", משורש מלל ודבור, ובא על מלולים רבים, קול המולה כקול מחנה (יחזקאל א').

"עליה", חסר ב' השימוש בעליה.

"ורעו", פעל יוצא, העלים הם שברו הדליות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לקול המולה" - אבל עתה לעת בוא קול המייה גדולה של חיל הכשדים הבאים למלחמה אז המקום ב"ה בעצמו יהיה המצית והמבעיר אש עליה וישברו ענפיו ולפי שהמשילו לזית אמר בלשון הנופל באילן

"יפה" - בך נמצא היופי של פרי בעל תואר מהודר

"זית רענן" - אל מול המקדש אמר הנה מאז קרא ה' שמך זית רענן שהוא אילן מפואר

מצודת ציון

"רענן" - רטוב ומלוחלח כמו דשנים ורעננים יהיו (שם צב)

"תואר" - מהודר

"המולה" - ענין המיה ושאון וכן קול המולה (יחזקאל א)

"הצית" - מלשון הצתה והבערה

"ורעו" - ענין שבירה כמו ירעוך קדקד (לעיל ב)

"דליותיו" - ענפים גדולים כמו לפנות דליותיו אליו (יחזקאל יז)