מ"ג יחזקאל כג מו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַעֲלֵה עֲלֵיהֶם קָהָל וְנָתֹן אֶתְהֶן לְזַעֲוָה וְלָבַז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הַעֲלֵ֤ה עֲלֵיהֶם֙ קָהָ֔ל וְנָתֹ֥ן אֶתְהֶ֖ן לְזַעֲוָ֥ה וְלָבַֽז׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִיתְנַבֵּי דְיִסְקוּן עֲלֵיהוֹן מַשִׁרְיָן וְאֶמְסַר יַתְהוֹן לִתְבִיר וּלְבִזָא:

"העלה ונתון וברא" - כולן לשון עשה ופעול הם

"קהל" - אסיפת העם

"לזעוה" - ענין חרדה ורעדה כמו והיית לזעוה (דברים כט)

"ולבז" - מלשון בזה ושלל

"העלה וגו'" - ר"ל אמור בנבואה שאני אעלה עליהן קהל רב ואתן אתהן לרעדה ולבזה

"כי כה אמר ה' העלה עליהם קהל" שיתקבצו לבער רעתה מן העולם, "ונתן אתהן לזעוה" מצד צרתם, "ולבז" משום הניאוף: