מ"ג יחזקאל טז טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּבְטְחִי בְיָפְיֵךְ וַתִּזְנִי עַל שְׁמֵךְ וַתִּשְׁפְּכִי אֶת תַּזְנוּתַיִךְ עַל כָּל עוֹבֵר לוֹ יֶהִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּבְטְחִ֣י בְיׇפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל־שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת־תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל־כׇּל־עוֹבֵ֖ר לוֹ־יֶֽהִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותזני על שמך" - בטחת על שם היופי שיצא לך

"ותשפכי את תזנותיך" - הראית יופיך לכל עובר עד נשפכה עליהם תאוות זנותך לפתות אותך לזנות עמם

"לו יהי" - ומשנתאוו לך אתה הפקרת להם עצמך ולכל אשר שאל זנותך לו היה וי"ת ולא כשר ליך למעבד כן כאלו היה כתיב לא יהי וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותשפכי" - גלית תאות זנותיך כדבר הנשפך הגלוי לעין כל

"על כל עובר" - על כל מי שעבר עליך היה לו תאות זנותיך כי לכולם חשקת ר"ל בטחת במרבית הצלחתך ופרסום שמך וחשבת שלא תסור ממך ולכן עבדת עבודת כוכבים בגלוי ולכל מין עבודת כוכבים שראית

"ותבטחי ביפיך" - ר"ל חשבת שלא אמאסך כי בטחת ברוב יפיך ובעבור זה זנית על בטחון שם היופי שיצא לך שאין מהדרך להיות נמאס יופי כזה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותבטחי", אולם את "בטחת ביפיך" כאילו היופי היא טבעיית לך מצד עצמך לא ממני, "ותזני על שמך", ר"ל תחלה לא זנית עדיין בעצמך רק זנית על שמך כמ"ש רחב בשמה זנתה, "ותשפכי את תזנותיך על כל עובר" שכל העובר וראה אותך בוערת בו אש התשוקה לזנות, באופן שתזנותיך "לו יהי", שהגם שלא זנית עמו נשארה תזנותיך לו, הינו שחשק בך והתאוה והחשק נהיה אצלו ונקבעה בלבו:

ביאור המילות

"ותשפכי את תזנותיך". יש הבדל בין זנות ותזנות, שתזנות היא שמעוררת העוגבים להתאוות לה, ולפעמים יחזור התזנות אליה שמזנה עמה, ופה אמר לו יהי כי לא תזנה עמו רק ישאר התאוה אצלו: