מ"ג יונה ב ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כׇּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ויפת אמר, כי ים סוף מתערב עם ים יפו, ו"סוף" (פסוק ו) – כמו "ותשם בסוף" (שמות ב, ג), בעבור היותו קרוב:
רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
מצולה – כן ייקרא עומק המים, וכן "השלכת במצולות" (נחמיה ט):
בלבב – רוצה לומר בחוזק, והוא לשון מושאל, על כי הלב הוא החיזוק מבעלי חיים:
משבריך – כן ייקראו גלי הים, על שם שנראה כשוברים את הים, וחוזרים ונשברים. וכן "משברים יתחטאו" (איוב מא. ושם השי"ן דגושה והבי"ת רפה, וצריך עיון). וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר וגליך, וכן "אדמת עפר" (דניאל יב):
מצודת דוד
ותשליכני – הנה השלכת אותי במצולה בחוזק הים:
ונהר יסובבני – כי שם היה המקום שמתחברים מי הנהר ומי הים:
עלי עברו – כי כשעברו על הדגה, עברו גם עליו, בהיותו במעיה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •