מ"ג שמות ז יט


<< · מ"ג שמות · ז · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כׇּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֵימַר לְאַהֲרֹן סַב חוּטְרָךְ וַאֲרֵים יְדָךְ עַל מַיָּא דְּמִצְרָאֵי עַל נַהְרֵיהוֹן עַל אֲרִתֵּיהוֹן וְעַל אַגְמֵיהוֹן וְעַל כָּל בֵּית כְּנֵישָׁת מֵימֵיהוֹן וִיהוֹן דְּמָא וִיהֵי דְמָא בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּבְמָנֵי אָעָא וּבְמָנֵי אַבְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֵימַר לְאַהֲרן סַב חוּטְרָךְ וַאֲרֵים יְדָךְ עַל מוֹי דְמִצְרָאֵי עַל נַהֲרֵיהוֹן עַל פַּצִידֵיהוֹן עַל שִׁיקְיֵיהוֹן וְעַל כָּל כְּנִישׁוּת מֵימֵיהוֹן וִיהוֹן דְמָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם וּבְמָאנֵי אָעָא וּבְמָאנֵי אַבְנָא:
ירושלמי (קטעים):
וּבְעֵצִים וּבְסִיקַיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמור אל אהרן" - לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה על ידי אהרן

"נהרותם" - הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו

"יאוריהם" - הם בריכות הנגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות

"אגמיהם" - קבוצת מים שאינן נובעין ואינן מושכין אלא עומדין במקום אחד וקורין לו אשטנ"ק

"בכל ארץ מצרים" - אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים

"ובעצים ובאבנים" - מים שבכלי עץ ובכלי אבן 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן – לְפִי שֶׁהֵגֵן הַיְּאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךְ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָךְ לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בַּדָּם וְלֹא בַּצְּפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (שמ"ר י,ד).
נַהֲרֹתָם – הַם הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים, כְּעֵין נְהָרוֹת שֶׁלָּנוּ.
יְאֹרֵיהֶם – הַם בְּרֵכוֹת נִגָּרִים הָעֲשׂוּיוֹת בִּידֵי אָדָם מִשְּׂפַת הַנָּהָר לַשָּׂדוֹת, וְנִילוּס מֵימָיו מִתְבָּרְכִים, וְעוֹלֶה דֶּרֶךְ הַיְּאוֹרִים וּמַשְׁקֶה הַשָּׂדוֹת.
אֲגַמֵּיהֶם – קְבוּצַת מַיִם שֶׁאֵינָן נוֹבְעִין וְאֵינָן מוֹשְׁכִין, אֶלָּא עוֹמְדִין בְּמָקוֹם אֶחָד, וְקוֹרִין לוֹ אשטנ"ק [estanc = אגם].
בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם – אַף בַּמֶּרְחֲצָאוֹת וּבָאַמְבַּטֵּאוֹת שֶׁבַּבָּתִּים.
וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים – מַיִם שֶׁבִּכְלֵי עֵץ וּבִכְלֵי אֶבֶן.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר ה' אל משה". הנה בהתראה לא אמר רק שיכה את היאור לבד לא יתר מימות, כי אל המופת לברר מציאות ה' לא היה צריך רק הכאת היאור שהיה אלוה פרעה לא

יתר מימות שלא יחסו להם אלהות, אבל כשבא לידי מעשה רצה ה' שיהיה בו גם עונש למצרים שלא יהיה להם מים לשתות, ואם היה מכה רק היאור לבד היו מוצאים מים לשתות, לכן הוסיף שיטה ידו בהולכה והובאה לכל הצדדים שבזה תחול המכה על מימי מצרים, ר"ל על כל המימות שהם היאור וכל מימות, ומפרש על נהרותם וכו' שהם המתפלגים מן יאור מצרים הגדול כולם יהיו דם, וגם והיה דם בכל ארץ מצרים אף מים הנמצאים בעצים ואבנים שאינם מחוברים עם הנילוס, וזה נעשה ע"י נטית היד לכל רוח:

<< · מ"ג שמות · ז · יט · >>