מ"ג יהושע יז ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ אֶל גְּבוּל מְנַשֶּׁה לִבְנֵי אֶפְרָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִמְנַשֶּׁ֕ה הָיְתָ֖ה אֶ֣רֶץ תַּפּ֑וּחַ וְתַפּ֛וּחַ אֶל־גְּב֥וּל מְנַשֶּׁ֖ה לִבְנֵ֥י אֶפְרָֽיִם׃
תרגום יונתן
לִמְנַשֶׁה הֲוַת אֲרַע תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ עַל תְּחוּם מְנַשֶׁה לִבְנֵי אֶפְרַיִם:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ארץ תפוח" - המקומות אשר סביב תפוח אבל העיר תפוח עצמה עם שעמדה בגבול מנשה עם כל זה היתה לאפריםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ח) "למנשה". הנה הרוחב הצפוני מחלק מנשה שהוא ממכמתת עד הים, היה כולו "למנשה". אבל ברוחב הדרומי שהוא מתפוח עד הים, נתחלק והיה חציו הצפוני "למנשה" והדרומי לאפרים (שם היו ערים המבדלות): "ארץ תפוח". שהיא המדינה בצפון, היה למנשה: "ותפוח". העיר עצמה שהיתה בצד דרום "אל גבול מנשה", היתה לבני אפרים: