מ"ג יהושע ז כא


<< · מ"ג יהושע · ז · כא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואראה [וארא] בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואראה [וָאֵרֶא] בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ואראה וָאֵ֣רֶא בַשָּׁלָ֡ל אַדֶּ֣רֶת שִׁנְעָר֩ אַחַ֨ת טוֹבָ֜ה וּמָאתַ֧יִם שְׁקָלִ֣ים כֶּ֗סֶף וּלְשׁ֨וֹן זָהָ֤ב אֶחָד֙ חֲמִשִּׁ֤ים שְׁקָלִים֙ מִשְׁקָל֔וֹ וָאֶחְמְדֵ֖ם וָאֶקָּחֵ֑ם וְהִנָּ֨ם טְמוּנִ֥ים בָּאָ֛רֶץ בְּת֥וֹךְ הָאׇהֳלִ֖י וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַחֲזִית בְּבִזְתָא אִצְטְלִי בַּבְלִי חָד שַׁפִּיר וּמָאתָן סַלְעִין דִכְסַף וְלִישְׁנָא דְדַהֲבָא חָד חַמְשִׁין סַלְעִין מַתְקְלֵיהּ וְרִגַגְתִינוּן וּנְסֵבְתִּנוּן וְהָא אִנוּן טְמִירִין בְּאַרְעָא בְּגוֹ מַשְׁכְּנִי וְכַסְפָּא תְּחוֹתָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וארא בשלל" - התבוננתי במה שכתוב בתורה (דברים כ יד) ואכלת את שלל וגו' "אדרת שנער" - תרגומו איצטלא (דמילתא) בבלי שכל מלך שלא קנה לו פלטרין בארץ ישראל לא נתקררה דעתו במלכותו שנאמר (ירמיהוו ג יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים והיה למלך בבל פלטרין ביריחו וכשהיה בא לכאן לובש אותם

רבי ישעיה די טראני

לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הָאָהֳלִי" - הה"א יתירה. "וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ" - פירוש, תחת האדרת.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אדרת" - טלית חשובה והוא מלשון אדיר

"שנער" - עשוי בשנער והוא בבל

"ולשון" - רצה לומר ארוכה ומשוכה כלשון 

מצודת דוד

"תחתיה" - תחת האדרת

"והנם" - האדרת ולשון הזהב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ב] "וארא בשלל". יען חשבתי אחר שהוא שלל מותר לקחתו, וכן אמרו חז"ל (תנחומא מסעי, ה) ראיתי מ"ש בתורה (דברים כ, יד) ואכלת שלל אויביך. ג] שהיתה "אדרת"

"שנער", של מלך בבל, שהוא ממדינה אחרת, וחשב שלא החרים יהושע רק ממון יריחו לא של בן מדינה אחרת. ד] "טובה", ויצרו השיאו לחמוד אותה. ה] "ומאתים שקלים כסף" "ולשון זהב". וחשב כי המתכיות אינם בכלל, אחר שבלתי עומדים להשרף רק אוצר ה' יבוא, ועבר רק על לאו דמעילה. ו] "והנה טמונים באהלי", ולא השתמש ולא נהנה מהם, ובזה לא מעל ג"כ כי בזהב שאינו נפגם אינו מועל עד שיהנה בש"פ (כמבואר ברמב"ם ה' מעילה פ"ו) ופה לא נהנה ולא פגם, וז"ש והכסף תחתיה, תחת האדרת מכוסה ולא נפגם. ובמאמר זה ראינו ג"כ איך הצטדק יהושע שהענישו בלא עדים, כי היו כל הסימנים, א] ממהות הדבר שנגנב, שהיו בו ג' מינים. ב] ממשקלם, משקל הזהב והכסף. ג] ממקומם, טמונים בהאהלי. ד] מהנחתם, והכסף תחתיה. ובא במילת בהאהלי, כינוי עם ה' הידיעה, שהיה לו אהל מיוחד חלוק מבני ביתו, והיו בו שני חדרים א' גדול ועקר, וציין בכינוי אהל שלו לא של ב"ב, ובהה"א ציין אהל הגדול שלו הידוע:

<< · מ"ג יהושע · ז · כא · >>