מ"ג חבקוק ג יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים׃
תרגום יונתן
רש"י
"ושדמות" - שדה לבן
"ממכלה" - דיר הצאןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יבול" - ענין צמח פרי כמו יבול הארץ (שופטים ו)
"כחש" - ענין רזות כמו ובשרי כחש משמן (תהלים קט)
"מעשה זית" - פרי הזית
"ושדמות" - שדות תבואה כמו שדמות חשבון (ישעיהו יז)
"גזר" - ענין כריתה כמו אמרתי נגזרתי (איכה ג)
"ממכלה" - היא דיר הצאן כמו ממכלאות צאן (תהלים עח)
"ברפתים" - היא בית הבקר ובדרז"ל מצאה ברפת (בבא מציעא לב)
מצודת דוד
"גזר ממכלה" - הצאן נכרת ממקום כלאו כי מעטו ולא יש בקר ברפתים ור"ל הנה ישראל בהיותם בבבל נתמעטו ואיך יעמדו מול המון הרב הזה
"ואין יבול" - עדיין לא יש פרי על הגפנים ופרי הזית עדיין הוא רזה כחוש והשדות עדיין לא הצמיחו מאכל וכ"ז הוא משל לומר עדיין אין להם אומץ הלב ואינם יודעים תכסיסי המלחמה ואיך יעמדו למולם
"כי תאנה" - כי אז עדיין לא פרחה התאנה ר"ל ישראל הנמשלים לתאנה עדיין לא קנו גבורה ואמצות הלב לעמוד במלחמה למולםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יבול", פרי:
"כחש". ר"ל כ ז?ב תקות המקוים עליו:
"מכלה, רפת". מכלה מיוחד לכלא בם את הצאן בל יצאו, ורפת מיוחד לבקר, ואורוות מיוחדים לסוסים שמניחים שם אויר רב [מאד] ולפעמים יעשו אוריות גם לבהמות אחרות (דה"ב ל"ב), ואבוס מיוחד לפטם שם הבהמות (ישעיה א' ג'):