פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות חבקוק


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁמַ֣עְתִּי ׀ וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָלְל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֤ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲמָרֵת בָּבֶל שְׁמָעֵית וְזָעוּ מַלְכַיָא מִן קֳדָם דִינָא דִי אִתְדָנוּ מִצְרַיִם לְקַל מִלַיָא אִלֵין צַלָא סִפְּוָתִי אֲחַד זִיעָא לְחַכִּימַיָא וּבְאָתַר דְשָׁרֵיָיא זָעֵית דְשַׁבְקַנִי לְיוֹם עָקָא לְעִדַן אַסְקָא גַלְוַת עַמִי מִנִי יִתְבְּרִינַנִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמעתי ותרגז בטני" - ת"י אמרת בבל שמעית וזעו מלכיא מן קדם דינא די אתדנו מצראי

"לקול צללו שפתי" - לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע צללו לשון מצילות הסוס (זכרי' יד) טינטי"ר בלע"ז

"ותחתי ארגז" - במקומי אני מזדעזעת

"אשר אנוח ליום צרה" - אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה

"לעלות לעם יגודנו" - ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעתי" שיעור הכתוב "שמעתי ותרגז בטני יבא רקב בעצמי ותחתי ארגז לקול צללו שפתי אשר אנוח ליום צרה", ר"ל כי ישראל יהיה קבלה בידיהם שא"א שיגאלו רק מתוך צרות גדולות ורעות שהם חבלי משיח שידמו כחבלי יולדה, שכל שיגדלו החבלים כן תגדל התקוה כי התשועה קרובה שיולד הולד, וכמ"ש כמו הרה תקרב ללדת תחיל תזעק בחבליה וכו' הרינו חלנו כמו ילדנו רוח,שבעת הצרות הגדולות יולד אצלם רוח תקוה ובטחון שהצרות הם סימן התשועה והגאולה, וז"ש "לקול צללו שפתי אשר אנוח ליום צרה", שאז שפתי האומה יצללו דבור עמוק המצלצל באזנים ומהו הקול? אשר אנוח ליום צרה, שבעת יבא יום צרה אז אנוח מן הגלות, שהצרה היא סימן אל המנוחה והגאולה, "לעלות לעם יגודנו", שהצרה היא מוכנת לעלות אל העם אשר יתגודדו גדודים ויתאספו למלחמת גוג ומגוג, עליהם תעלה הצרה ואני אנוח, כ"ז צללו שפתי האומה בעת הצרה ויתנחמו בזה, ועז"א כי "שמעתי לקול צללו שפתי ותרגז בטני ויבא רקב בעצמי", שבטני וכל איברי ירגזו מן הקול הזה אשר יצלצל באזניהם שא"א להם להושע רק מתוך צרות גדולות והריגות וחבלי משיח:


ביאור המילות

"יגודנו". ענין גדוד, כמו גד גדוד יגודנו, ויל"פ ג"כ שיעלו אל עם שיצא לקראתו בגדודים וילחם עמהם במלחמת גוג ומגוג:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר אנוח ליום צרה" - ר"ל וזהו דבר השמועה כי שמעתי לאמר אשר אבא אל א"י מקום מנוחתי להיות מעותד שם על יום צרה וחוזר ומפרש לעלות אל העם אשר יבא גדודים הרבה ר"ל כאלו העליה לא"י תהיה אל גדודי גוג להיות נרדף מהם

"ותחתי" - ר"ל בכל מקום עמדי ארגז ואחרד ולא אוכל להסיח מדעתי במקום מן המקומות

"יבוא רקב" - מרוב הצער בא רקבון בעצמותי

"לקול" - בעבור קול השמועה שפתי מקישות זו בזו מרוב רעד וחרדה

"שמעתי" - הנה שמעתי דבר ובעבורה תחרד בטני ר"ל הלב הנתון בבטן

מצודת ציון

"ותרגז" - ענין חרדה

"צללו" - ענין תנועת הרעש כמו תצלנה אזניו (ירמיהו יט)

"ותחתי" - במקומי

"אנוח" - מלשון מנוחה

"יגודנו" - מלשון ג דודי עם

<< · מ"ג חבקוק · ג · טז · >>