מ"ג חבקוק ג טז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁמַ֣עְתִּי ׀ וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָלְﬞל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֤ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ׃
תרגום יונתן
רש"י
"לקול צללו שפתי" - לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע צללו לשון מצילות הסוס (זכרי' יד) טינטי"ר בלע"ז
"ותחתי ארגז" - במקומי אני מזדעזעת
"אשר אנוח ליום צרה" - אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה
"לעלות לעם יגודנו" - ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אשר אנוח ליום צרה" - ר"ל וזהו דבר השמועה כי שמעתי לאמר אשר אבא אל א"י מקום מנוחתי להיות מעותד שם על יום צרה וחוזר ומפרש לעלות אל העם אשר יבא גדודים הרבה ר"ל כאלו העליה לא"י תהיה אל גדודי גוג להיות נרדף מהם
"ותחתי" - ר"ל בכל מקום עמדי ארגז ואחרד ולא אוכל להסיח מדעתי במקום מן המקומות
"יבוא רקב" - מרוב הצער בא רקבון בעצמותי
"לקול" - בעבור קול השמועה שפתי מקישות זו בזו מרוב רעד וחרדה
"שמעתי" - הנה שמעתי דבר ובעבורה תחרד בטני ר"ל הלב הנתון בבטן
מצודת ציון
"ותרגז" - ענין חרדה
"צללו" - ענין תנועת הרעש כמו תצלנה אזניו (ירמיהו יט)
"ותחתי" - במקומי
"אנוח" - מלשון מנוחה
"יגודנו" - מלשון ג דודי עםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יגודנו". ענין גדוד, כמו גד גדוד יגודנו, ויל"פ ג"כ שיעלו אל עם שיצא לקראתו בגדודים וילחם עמהם במלחמת גוג ומגוג: