מ"ג חבקוק א יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם יְהוָה אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת יְהוָה לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהֹוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הֲלָא אַתְּ יְיָ בָּרֵיתָ עַלְמָא מִבְּרֵאשִׁית אַתְּ אֱלָהָא דַיָן קְשׁוֹט עַל כָּל בִּרְיָתָךְ קַדִישׁ בְּעוֹבָדֵי הֵימָנוּתָא מֵימְרָךְ קַיָם לְעַלְמִין יְיָ לְמֶעְבַּד דִינָא בְרֵיתֵיהּ וְתַקִיף לְאִתְפְּרָעָא אַתְקִינְתֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' למשפט שמתו" - ידעתי כי לא העמדתו לזה אלא לשפוט את המורדים בך ומכל מקום כל זה למה יתקיים הלא טהור עינים אתה מראות ברע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הלוא", הנביא מתפלל אל ה' אומר אליו.

"הלא אתה אלהי קדושי, הלא אתה ה'! מקדם לא נמות (שמתו) למשפט שמתו" ר"ל הלא מה ששמת את הרשע הזה להיות שבט אפך ליסר גוים, בעת ששמתו מקדם לא שמתו כדי שנמות, רק שמתו למשפט, שלא מנית אותו להמית את כל בני האדם ולהשמיד ולהכרית, רק שמתו למשפט ולהוכיח, ולהחזיר את הרשעים בתשובה ולהעניש את החוטאים, אבל לא שנמות כולנו על ידו באין חמלה כמו שהוא עושה, (כמ"ש הוי אשור שבט אפי וכו' והוא להשמיד בלבבו וכמש"פ שם) הנביא אומר הלא אתה ה' מקדם מצד שאתה אלהי קדושי, ורוצה אתה שנהיה קדושים ולא נמוש מתורתך עד שלכן הכינות את הרשע להרעיש גוים וממלכות, בכ"ז "לא נמות" לא על הכונה שנמות על ידו, רק "ה' למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו", בעת שיסדתו, ר"ל עקר יסוד השליחות ששלחתו היה להוכיח שע"י מוראו יקבלו תוכחה ויכירו עונשי ה' וישובו בתשובה, וגם אחרי שלא קבלו תוכחה. בכ"ז לא שמתו כדי שנמות כולנו (כמו שהוא עושה שהורג הכל באין הבדל), רק שמתו למשפט, שישפטו הרשעים על ידו על חטאתיהם ויקבלו ענשם. אבל לא שימית את כולם כצדיק כרשע:


ביאור המילות

"מקדם". יל"פ שהוא תואר אל ה' שהוא ראשון, ויל"פ שר"ל מני קדם, ר"ל מאז ששמתו לשבט אפך:

"לא נמות". כמו לא שנמות, שהשי"ן וכן מלת אשר נעלם לרוב בכח המליצה, ור"ל לא שמתו למען נמות רק אתה ה', למשפט שמתו, ואתה צור (ר"ל ה' צור עולמים), להוכיח יסדתו, ויל"פ יסדתו צור להוכיח, ר"ל שיהיה יסוד חזק כצור החלמיש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלוא אתה מקדם" - הן ידעתי שאתה מעולם אלהי קדושי המרחם עלינו ובודאי לא נמות ביד נ"נ להיות כלים בידו כי אתה האל שמת אותו לעשות בנו משפט ואתה צור עולמים יסדתו לייסר אותנו ע"י ואין זה ענין אל הכליון כאומר אין אני מתרעם בחשבי שנהיה כלים בידו כי בודאי לא כן יהיה

מצודת ציון

"וצור" - על האל יאמר שהוא צור עולמים רצה לומר חוזק העולמות

"להוכיח" - ענין גמול יסורים כמו ויוכח עליהם מלכים (תהלים קה)

"יסדתו" - מלשון יסוד

<< · מ"ג חבקוק · א · יב · >>