מ"ג חבקוק א יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר וְאָשֵׁם זוּ כֹחוֹ לֵאלֹהוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ׃
תרגום יונתן
בְּכֵן עַל דְרָמַת רוּחֵיהּ עֲלוֹהִי עֲדָא מִמַלְכוּתֵיהּ וְחַב עַל דְאַסְגֵי יְקָרָא לְטַעֲוָתֵיהּ:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חלף" - ענין תמורה
"רוח" - ענין דעה ומחשבה
"ואשם" - ענין רשע
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חלף רוח ויעבר". חלף הוא דרך עראי, ועבר הוא בקביעות (ישעיה ח' ח') ורוח כולל כל ציורי כחות הנפש רוח גאוה, חמה, אכזריות, וכדומה:
"זו כחו מיוחס לאלהו". ויל"פ שמצייר ברוחו שכחו הוא אלהיו שלו, שכחו כח אלהות, נעלה מן הטבע: