פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות חבקוק


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל שֶׁבִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כּוּלְהוֹן לַחֲטוֹף אָתָן מִקֳבֵיל אַפֵּיהוֹן דָמָן כְּרוּחַ קָדִים קִידוּמָא וּכְנַשׁ כְּחָלָא שִׁבְיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחמס יבוא" - לשלול ולבוז

"מגמת פניהם" - לשון הגמיאיני נא (בראשית כד) יגמא ארץ (איוב לט) רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו ואף כאן מגמת פניהם גמיאת שאיפת פניהם דומה לרוח הקדים עזה שברוחות כן תירגם יונתן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


" כלה לחמס יבוא", שאין תכלית מהלכו לרשת כבוד ולמלוך על ארצות שכבש, שאם היה הולך לתכלית זה לא היה מחריב הארצות, וכן לא היה שב תיכף לארצו כי היה מתעכב בכל מדינה שכבש להנהיג שם תכסיסי מלכותו, אבל הוא תכלית מהלכו רק לחמס, ולכן "מגמת פניהם קדימה" ישוב תיכף אל המזרח, דהיינו אל מדינתו שבבל היתה במזרח לארצות שכבש ולכן "יאסוף כחול שבי", אינו מניח העמים לשבת בארצותיהם רק לוקחם עמו לשבי אל ארצו:


ביאור המילות

"מגמת". משנהו, ברעש ורוגז יגמא ארץ (איוב ל"ט כ"ד), שבא על מרוצת הסוסים והפרשים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאסוף" - מאסף שבי הרבה כחול הים ולא ישאיר מאומה

"כלה לחמס יבא" - הגוי הזה כולו בא בעבור החמס לשלול שלל ולבוז בז אינם נלחמים בעבור כבוד הנצחון ולזה אינם משאירים שארית

"מגמת פניהם קדימה" - ר"ל כל מחשבותם לשלול שלל ולשוב מיד לארצם שהיא לצד קדימה במזרחית צפונית ועי"ז שורפים ומחריבים את הערים שכבשו ואינם מניחים שארית ולא כן יעשו אלו שמחשבתם להשאר בהערים שכבשו כי מניחים שארית מה לתועלתם

מצודת ציון

"לחמס" - ענין עושק

"מגמת" - ענין המחשבה והחשק ואין לו דומה ויתכן שהוא מלשון הגמיאני נא (בראשית כד) וכמו שמלת שאף משותף לבליעה כמ"ש כי שאפני אנוש (תהלים נו)ולחשק כמ"ש ישאף צל (איוב ז') כן תהיה מלת גמא משותף לשניהם

<< · מ"ג חבקוק · א · ט · >>