מ"ג חבקוק א ד


<< · מ"ג חבקוק · א · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹא־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־הַצַּדִּ֔יק עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

עַל כֵּן פָּגַת אוֹרַיְתָא וְלָא נָפֵיק לְאַפְרַשׁ דִינָא אֲרֵי רְשִׁיעַיָא מְסַלְעֲמִין לְצַדִיקַיָא עַל כֵּן לָא נָפֵיק דִינָא כֵיוָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על כן תפוג תורה" - על זה שישראל רואין הצלחתו שלו תפיג ותעבור תורה מהם וישמעו לו וישתחוו לצורה בבקעת דורא

"ולא יצא לנצח משפט" - הדת להמיתו

"מכתיר" - סובב כמו (תהלים כב) אבירי בשן כתרוני

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תפוג" - ענין רפיון וחלשות כמו נפוגותי ונדכיתי (תהלים לח)

"מכתיר" - מסבב ככתר המסבב את הראש וכן אבירי בשן כתרוני (שם כב)

"מעוקל" - ענין עקום כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה

מצודת דוד

"על כן" - בעבור זה מעקמים את המשפט ולא יעשוה על צד היושר כי חושבים שאין דין ואין דיין (ואף כי חטאו ובע"כ נפרע מהם מתלונן שהיה להם לפול ביד ה' ולא בידו)

"כי רשע" - על כי נ"נ מכתיר את הצדיק להצר לו בכל עבריו כי אף כי חטאו ישראל נחשבים המה לצדיקים למולו

"על כן תפוג תורה" - הואיל שיצליח נ"נ תחלש התורה ותפול ולא יעשה משפט לנצח ר"ל זמן רב כל ימי ממשלתו כי יאמרו הכל לפי המקרה ואין משגיח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על כן", בני העולם טוענים נגדך לאמר, הלא "על כן תפוג תורה", שעי"ז תפסק התורה שהיא מלמדת עקרי האמונה ושה' משגיח ושופט צדק, ועתה יכחישו בפנות התורה ממך שרואים שהרשע מצליח והצדיק אובד, "וכן לא יצא לנצח משפט", גם המשפט הנימוסי בין אדם לחברו הגם שהשכל מחייבו (וא"א שיפוג מן הלב כי מוסדות המשפט קבועים בלב האדם בטבע) בכ"ז לא יצא מכח אל פועל המעשה, "כי רשע מכתיר את הצדיק", ר"ל גם הצדיק שרוצה לעשות משפט לא יוכל לעשותו, כי הרשע הוא המכתיר את הצדיק, ר"ל שהוא המלביש אותו כתר ועטרה שהצדיק השופט הוא קבוע לשפוט מאת המלך הרשע שהוא נתן עטרת הנשיאות בראשו, וצריך הוא להתנהג כפי חוקי הרשע ומשפטיו שהם עוות ועקול הדין, "על כן יצא משפט מעוקל". שגם המשפט שהוא מיושר בפנימיותו וקרוב אל היושר צריך להיות מעוקל בחיצוניותו, להפיס דעתו של הרשע המכתירו שאינו רוצה במשפטים ישרים, כ"ז דברי הריב והמדון שנושאים העולם על ההשגחה ועל הנהגת ה':

ביאור המילות

"תורה, משפט". תורה היא בדעות ואמונות ולמודים במצות שבין אדם למקום, ומשפט בין אדם לחברו, עי' ישעיה (מ"ב ד', נ"א ד'):

"מכתיר". מלבישו כתר ונזר:

"מעוקל". ההבדל בין עקל ובין עקש, העקל הוא רק החיצונית הדבר והוא ישר בפנימותו כמו נחש עקלתון, ילכו ארחות עקלקלות (שופטים ה'), ר"ל שנראות כמעותות ולא עקשות ממש כי הם הולכים בארחות אלה רק מיראת האויב, משא"כ מ"ש אשר ארחותיהם עקשים, הם מעותות באמת, (ועמ"ש תהלות קכ"ה ה'), וכן כאן ר"ל הגם שיהיה המשפט והיושר בלב השופט יצא מעוקל למראית העין מיראת הרשע המכתיר אותו ע"מ שיעקש משפט:
 

<< · מ"ג חבקוק · א · ד · >>