מ"ג חבקוק א ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא׃
תרגום יונתן
רש"י
"ועמל תביט" - עמל זה אתה מביט ואינך עוזר
"ויהי ריב ומדון ישא" - וזה נבוכדנצר הנושא ריב ומדון הווה ומתקיים ומצליח ויהי ויתקיים אותו אשר ריב ומדון ישא כן תרגום יונתןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"און ועמל" - ענין מעשים רעים שאינם צודקים
"תביט" - ענין הסתכלות
"ושד וחמס" - גזל ועושק
"ויהי" - רצה לומר מתקיים ודוגמתו אהי מלכך אפוא (הושע יג)
"מדון" - מלשון דין ומריבה
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תראני און ועמל תביט". און ועמל כשנרדפו יחד, יציין באון פעולת הרע בפועל, ובעמל יציין רושם הרע בנפש, וזה מבואר אצלי בכ"מ, וכבר בארתי (ישעיה ה' י"ב) ההבדל בין ראה ובין הביט, שפעל הביט יציין שימת לב על הדבר, וראה מציין ראות העין, וע"כ מיחס ההבטה אל העמל שלא יושג בעין חושיי (ודברתי מזה במדבר כ"ג כ"א), ועז"א עמל תביט, רק ה' הוא יביט גם העמל של הנפש שבו יעשה את האון:
"ויהי ריב ומדון ישא". יש הבדל בין ריב ובין מדון, שריב כולל כל מיני טענות ומריבות, ומדון מציין אם יש לו דו"ד נגד חברו שע"י רוצה לזכות נגדו מצד המשפט, והתבאר בפי' משלי בכ"מ, עז"א שהריב יתהוה עי"ז ואז ישא הטוען מדון ודו"ד וטענות נגדך, וספר טענת המדון ע"כ תפוג תורה: