מ"ג זכריה י ח

מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶשְׁרְקָ֥ה לָהֶ֛ם וַאֲקַבְּצֵ֖ם כִּ֣י פְדִיתִ֑ים וְרָב֖וּ כְּמ֥וֹ רָבֽוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אַכְלֵי לְכַנָשָׁא גָלוּתְהוֹן וַאֲקָרְבִינוּן אֲרֵי פְרַקְתִּינוּן וְיִסְגוּן כְּמָא דִי אֲמַר עֲלֵיהוֹן יִסְגוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשרקה להם" - כדרך השורקים לסימן אות לבא אליו הטועה בדרך

"ואקבצם" - לעת הקץ לעתיד

"כי פדיתים" - כשאפדם

"ורבו" - בגולה כמו שרבו במצרים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשרקה", ונגד יהודה שהם מפוזרים בין העמים והם משועבדים בגולה "אשרק להם" לסימן שיחזרו לא"י, ובזה "אקבצם כי פדיתים" מן הגלות, ותחת שבגלות היו מתמעטים תמיד ע"י עלילות והריגות, עתה "ירבו כמו שרבו" בזמן הקודם:


ביאור המילות

"אשרקה". כמו ושרק לו מקצה הארץ, ע"י שריקת השפתים לבד יהיה די לקבץ אותם:

"כמו רבו". כמו שרבו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשרקה להם" - אצפצף לבני הגולה לרמז שיבואו ובזה אקבצם ר"ל אעיר לבם לשוב לארצם כי אז אפדם מהגולה ויתרבו בבנים ובבנות כמו שרבו מאז במצרים

מצודת ציון

"אשרקה" - ענין צפצוף קול הבאה בקבוץ השפתים וכן ושרק לו מקצה הארץ (ישעיהו ה')

<< · מ"ג זכריה · י · ח · >>