פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִנְאַף֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִנְאַ֖ף אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַנֹּאֵ֖ף וְהַנֹּאָֽפֶת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּגְבַר דִּיגוּף יָת אִתַּת גְּבַר דִּיגוּף יָת אִתַּת חַבְרֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל גַּיָּיפָא וְגַיָּיפְתָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּגְבַר דִי יִגוֹר יַת אִתַּת גְבַר מֵאַרְסָא אוֹ דִי יִגוֹר יַת אִתַּת חַבְרֵיהּ מִבַּעְלָא אִיתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל עַל מִיבְעֲלָא בְּשִׁינוּק סוּדְרָא אַקוֹשָׁא בְּגוֹ רְכִיכָא וְעַל מֵאַרְסָא בְּאַטְלוּת אַבְנִין גִיוֹרָא וְגִיוֹרְתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואיש" - פרט לקטן

"אשר ינאף את אשת איש" - (קידושין יט סנהדרין נב) פרט לאשת קטן למדנו שאין לקטן קידושין ועל איזו אשת איש חייבתי לך

"אשר ינאף את אשת רעהו" - פרט לאשת עו"ג למדנו שאין קידושין לעו"ג

"מות יומת הנואף והנואפת" - כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


הוספה:[ח] "ואיש"-- להוציא את הקטן.  "אשר ינאף את אשת איש"-- להוציא את אשת קטן.  "אשר ינאף את אשת רעהו"-- להוציא את אשת אחרים.

"מות יומת"-- בחנק. אתה אומר בחנק או אינו אלא באחת בכל מיתות שבתורה?... אמרת צא וראה כל מיתה הסתומה בתורה אין אתה רשאי למושיבה להחמיר עליה אלא להקל עליה, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר, לא מפני שהוא קלה אלא מפני שנאמרה סתם, וכל מיתה שנאמרה סתם אינה אלא חנק. רבי אומר, נאמרה מיתה בידי שמים ונאמרה מיתה בידי אדם. מה מיתה האמורה בידי שמים-- מיתה שאין בה רושם, אף מיתה האמורה בידי אדם מיתה שאין בה רושם.

מיכן אמרו מצות הנחנקים היו משקעים אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנים סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאת.

"לא תנאף"-- אחד האיש ואחד האשה.

<< · מ"ג ויקרא · כ · י · >>