רש"י על ויקרא כ
<< · רש"י על ויקרא · כ · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"ואל בני ישראל תאמר" - עונשין על האזהרות
"מות יומת" - (ת"כ) בב"ד ואם אין כח לבית דין עם הארץ מסייעין אותן
"עם הארץ" - (ת"כ) עם שבגינו נבראת הארץ ד"א עם שעתידין לירש את הארץ ע"י מצות הללופסוק ג (כל הפסוק)
"אתן את פני" - (ת"כ) פנאי שלי פונה אני מכל עסקי ועוסק בו
"באיש" - ולא בצבור שאין כל הצבור נכרתין
"כי מזרעו נתן למלך" - (ת"כ סנהדרין סד) לפי שנא' מעביר בנו ובתו באש בן בנו ובן בתו מנין ת"ל כי מזרעו נתן למולך זרע פסול מנין ת"ל בתתו מזרעו למולך
"למען טמא את מקדשי" - את כנסת ישראל שהיא מקודשת לי כלשון (ויקרא כא) ולא יחלל את מקדשיפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"ובמשפחתו" - אמר ר"ש וכי משפחה מה חטאה אלא ללמדך שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולם מוכסין שכולם מחפין עליו
"והכרתי אותו" - למה נא' לפי שנא' ובמשפחתו יכול יהיו כל המשפחה בהכרת ת"ל אותו אותו בהכרת ולא כל המשפחה בהכרת אלא ביסורין
"לזנות אחרי המולך" - (ת"כ) לרבות שאר ע"א שעבדה בכך ואפילו אין זו עבודתהפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"אביו ואמו קלל" - (ת"כ סנהדרין פ"ה) לרבות לאחר מיתה
"דמיו בו" - זו סקילה וכן כל מקום שנא' דמיו בו דמיהם בם ולמדנו מאוב וידעוני שנא' בהם באבן ירגמו אותם דמיהם בם ופשוטו של מקרא כמו דמו בראשו אין נענש על מיתתו אלא הוא שהוא גרם לעצמו שיהרגפסוק י (כל הפסוק)
"ואיש" - פרט לקטן
"אשר ינאף את אשת איש" - (קידושין יט סנהדרין נב) פרט לאשת קטן למדנו שאין לקטן קידושין ועל איזו אשת איש חייבתי לך
"אשר ינאף את אשת רעהו" - פרט לאשת עו"ג למדנו שאין קידושין לעו"ג
"מות יומת הנואף והנואפת" - כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנקפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"ואת הבהמה תהרוגו" - אם אדם חטא, בהמה מה חטאה? אלא, מפני שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב תסקל. קל וחומר לאדם, שיודע להבחין בין טוב לרע, וגורם רעה לחבירו לעבור עבירה.
כיוצא בדבר אתה אומר: (דברים יב ב): "אבד תאבדון את כל המקומות", הרי דברים קל וחומר: מה אילנות, שאינן רואין ואינן שומעין, על שבאת תקלה על ידם אמרה תורה השחת שרוף וכלה - המטה את חבירו מדרך חיים לדרכי מיתה על אחת כמה וכמה.פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"אשר ישכב את דדתו" - (יבמות נד) המקרא הזה בא ללמד על כרת האמור למעלה שהוא בעונש הליכת ערירי
"ערירים" - כתרגומו בלא ולד ודומה לו (בראשית טו) ואנכי הולך ערירי יש לו בנים קוברן אין לו בנים מת בלא בנים לכך שנה בשני מקראות אלו ערירים ימותו ערירים יהיו ערירים ימותו אם יהיו לו בשעת עבירה לא יהיו לו כשימות לפי שקוברן בחייו ערירים יהיו שאם אין לו בשעת עבירה יהיה כל ימיו כמו שהוא עכשיופסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
"והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה נב" - אין צ"ל בין פרה לחמור שהרי מובדלין ונכרין הם אלא בין טהורה לך לטמאה לך בין שנשחט רובו של סימן לנשחט חציו וכמה בין רובו לחציו מלא שערה
"אשר הבדלתי לכם לטמא" - לאסור