מ"ג ויקרא כו לה


<< · מ"ג ויקרא · כו · לה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־יְמֵ֥י הׇשַּׁמָּ֖הֿ תִּשְׁבֹּ֑ת אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־שָׁבְתָ֛ה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶ֖ם בְּשִׁבְתְּכֶ֥ם עָלֶֽיהָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
כָּל יוֹמִין דִּצְדִּיאַת תַּשְׁמֵיט יָת דְּלָא שְׁמַטַת בִּשְׁמִטֵּיכוֹן כַּד הֲוֵיתוֹן יָתְבִין עֲלַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
כָּל יוֹמִין דְהִיא צַדְיָא מִנְכוֹן תִּתְנַיַיח הֵי כְּמָא דְלָא אִתְנַיְיחַת יַת שְׁנֵי שְׁמִיטֵיכוֹן כַּד הֲוֵיתוּן שַׁרְיָין עֲלָהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את אשר לא שבתה" - שבעים שנה של גלות בבל הן היו כנגד ע' שנות השמטה ויובל שהיו בשנים שהכעיסו ישראל בארצם לפני המקום ארבע מאות ושלשים שנה שלש מאות ותשעים היו שני עונם משנכנסו לארץ עד שגלו עשרת השבטים ובני יהודה הכעיסו לפניו מ' שנה משגלו עשרת השבטים עד חרבות ירושלים הוא שנאמר ביחזקאל (יחזקאל ד) ואתה שכב על צדך השמאלית וגו' וכלית את אלה וגו' ושכבת על צדך הימנית ארבעים יום ונשאת את עון בית יהודה ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לגלות המלך יהויכין ועוד עשו שש שנים עד גלות צדקיהו הרי ארבעים ושש וא"ת שנות מנשה חמשים וחמש היו מנשה עשה תשובה שלשים ושלש שנה וכל שנות רשעו עשרים ושתים כמו שאמרו באגדת חלק ושל אמון שתים ואחת עשרה ליהויקים וכנגדן לצדקיהו צא וחשוב לארבע מאות ושלשים ושש שנה שמיטין ויובלות שבהם והם שש עשרה למאה י"ד שמיטין וב' יובלות הרי לארבע מאות שנה ששים וארבע לשלשים ושש שנה חמש שמיטות הרי שבעים חסר אחת ועוד שנה יתירה שנכנסה בשמטה המשלמת לשבעים (נ"א ואותו יובל שגלו שלא נגמר בעונם נחשב להם) ועליהם נגזר שבעים שנה שלמים וכן הוא אומר בדברי הימים (דברי הימים ב לו) עד רצתה הארץ את שבתותיה וגומר למלאות שבעים שנה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה – לְשׁוֹן "הֵעָשׂוֹת", וּמֵ"ם דָּגֵשׁ בִּמְקוֹם כֶּפֶל "שְׁמָמָה".
אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה – שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל, הֵן הָיוּ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שְׁנוֹת הַשְּׁמִטָּה וְיוֹבֵל שֶׁהָיוּ בַּשָּׁנִים שֶׁהִכְעִיסוּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצָם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים שָׁנָה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים הָיוּ שְׁנֵי עֲוֹנָם מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ עַד שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וּבְנֵי יְהוּדָה הִכְעִיסוּ לְפָנָיו אַרְבָּעִים שָׁנָה מִשֶּׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַד חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם; הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: "וְאַתָּה שְׁכָב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי" וְגֹו' "וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם" (ד,ד-ו). וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה לִיחֶזְקֵאל בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָכִין. וְעוֹד עָשׂוּ שֵׁשׁ שָׁנִים עַד גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ, הֲרֵי אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ. וְאִם תֹּאמַר: שְׁנוֹת מְנַשֶּׁה חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ הָיוּ? מְנַשֶּׁה עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וְכָל שְׁנוֹת רִשְׁעוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, דִּכְתִיב: "וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב" (מל"ב כא,ג), וְאַחְאָב מָלָךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין ק"ג ע"א). וְשֶׁל אָמוֹן שְׁתַּיִם, וְאַחַת עֶשְׂרֵה לִיהוֹיָקִים, וּכְנֶגְדָּן לְצִדְקִיָּהוּ. צֵא וַחֲשֹׁב לְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה, שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת שֶׁבָּהֶם, וְהֵם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה לְמֵאָה, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שְׁמִטִּין וּשְׁנֵי יוֹבְלוֹת. הֲרֵי לְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה – שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע. לְשְלֹשִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה – חָמֵשׁ שְׁמִטּוֹת, הֲרֵי שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת, וְעוֹד שָׁנָה יְתֵרָה שֶׁנִּכְנְסָה בַּשְּׁמִטָּה הַמַּשְׁלֶמֶת לְשִׁבְעִים. וַעֲלֵיהֶם נִגְזַר שִׁבְעִים שָׁנָה שְׁלֵמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: "עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ לְמַלְּאֹת שִׁבְעִים שָׁנָה" (דה"ב לו,כא).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כל ימי השמה תשבות: כי שבעים שנה של גלות בבל פירשו רבותינו כנגד שנים שהיה לה לשבות ולא שבתה, תשבת מלא פום באתנחתא אבל בלא אתנחתא אז תשבת הארץ פתח, וכן וימת וינס באתנחתא כולם מלא פום וימת, הים ראה וינס:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בשבתכם עליה. מפסוק אז תרצה עד כאן תמצא עשר שמטות, כי כן בשבעים שנה של גלות בבל יש עשר שמטות שבטלו אותם, וכל התורה כולה אינה אלא רמזים.

<< · מ"ג ויקרא · כו · לה · >>