רשב"ם על ויקרא כו

(א). משכית: מן שכה כמו מרבית מן רבה, ואיני מוצא לו חבר כי אם עברו משכיות לבב, לשון ראיות לבבו, אך כאן אבן רואה שיש בה צלמים וציורים להתסכל בהן:

== פרשת בחוקותי ==

(י). וישן מפני חדש תוציאו: מן הגרנות למכור כדכתיב תוציא את כל מעשר תבואתך ונתתה ללוי וגו':

(יג). מוטות עולכם: כדכתיב עשה לך מוסרות, היא הרצועה שקושרין בה העול של עץ הקרוי מוטות לפי שמטה ומרכין את צואר השור:
קוממיות: כשהוסר העול זוקף את הראש:

(יח). שבע על חטאתיכם: כלומר הרבה מכות על חטאותיכם כמו שבע יפול צדיק וקם ואור החמה יהיה שבעתים והחזיקו שבע נשים:

(יט). ושברתי את גאון עוזכם: כדכתיב בשברי לכם מטה לחם, וכדכתיב גאון שבעת לחם היה לה, ואגדה הוא בית המקדש כדכתיב הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם, ולפי הפשט כמו שפירשתו שכך מוכיח סוף המקרא ונתתי את שמיכם וגו':

(כ). כחכם: כי האדמה לא תוסיף תת את כחה לכם:

(כא). וא תלכו עמי קרי: מנחם פירש לשון מניעה מגזרת הוקר רגלך, והבל הוא, כי הוקר מגזרת חטופי פה פעל כמו הושב את אביך מן אברם ישב וקרי מן קרה מגזרת אקרה בה, וזהו פירושו, אם תלכו עמי במקרה ולא תדיר כאדם שאינו הולך תדיר אצל בוראו:

(כה). נקם ברית: שעברתם כמו שכתב למעלה להפרכם את בריתי:

(כו). עשר נשים: כלומר הרבה כמו זה עשר פעמים תכלימוני:
בתנור אחד: כי אשה אחת לא תוכל למלא את התנור פת:
והשיבו לחמכם במשקל: כי במשקל הביאוהו לתנור, ובמשקל השיבוהו להאכילו לבעלים במשקל ובצמצום לחם צר ומים לחץ כדכתיב בן אדם הנני שובר מטה לחם בירושלים ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה, אף כאן כתוב בשברי לכם מטה לחם יאפה ויאכל במשקל:
ואכלתם ולא תשבעו: כי במשקל ובצמצום יאכלוהו, וגם יש לומר שאותו לחם אע"פ שיאכל ממנו הרבה לא ישביע ויסעד האדם כי מארה תמצא בו:

(כח). ויסרתי: מן ייסר איש את בנו יאמר ויסרתי, וכן ויסרו אותו, וכן מן יישב יאמר וישבו בך טירותם ביחזקאל:

על פגרי גילוליכם: כי בבית במותיכם תהרגו, כדכתיב בירמיה כי אם גיא ההריגה וקברו בתופת מאין מקום:

(לב). ושממו עליה אויביכם: כשבאים לשבת בה כדכתיב כל עובר עליה יישום וישרוק על כל מכותיה:

(לה). כל ימי השמה תשבות: כי שבעים שנה של גלות בבל פירשו רבותינו כנגד שנים שהיה לה לשבות ולא שבתה, תשבת מלא פום באתנחתא אבל בלא אתנחתא אז תשבת הארץ פתח, וכן וימת וינס באתנחתא כולם מלא פום וימת, הים ראה וינס:

(לו). מרך בלבבם: אינו לשון רך הלבב ואל הרך לבי, כי המ"ם של מרך עיקר שהרי הניגון במ"ם, כמו אהל, אכל בכסף, וקראת לשבת עונג, ואין חבר כי אם בתלמוד בשחיטת חולין נתמרך באילו טריפות:

(לט). ימקו: מן נמקו חבורותי, כמו מן נסע יִסְּעוּ יִסָּעוּ:

(מב). וזכרתי וגו': אם יכנע לבבם:

(מג). והארץ תעזב מהם: כחשבון ביטול שבתות שיתרצה ויכופר עונם, ואז וזכרתי וגו':
ותרץ מן רצה כמו ויבן מן בנה:
יען וביען במשפטי מאסו ואת חוקותי געלה נפשם: יען במשפטי מאסו וביען את חוקותי געלה נפשם:

(מה). ברית ראשונים: אשר למענם הוצאתי אותם:

(מו). בהר סיני ביד משה: שכן התחילה פרשת שמיטה וידבר ה' אל משה בהר סיני, וגם גמר התוכחות האלה בשביל השמיטה הם כדכתיב כל ימי השמה תשבות, כי כל מצות של פרשת בהר סיני בשמיטות ויובלות מדבר ושליחות עבדים וחזרת קרקעות לכך נאמרו כאן התוכחות של עבירות השמיטות בהר סיני הכל בפעם אחת: