מ"ג ויקרא כו יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם עַד אִלֵּין לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וְאוֹסֵיף לְמִרְדֵּי יָתְכוֹן שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין בָּתַר אִלֵין מַרְדְוָותָא לָא תִצְבּוּן לְמִשְׁמַע לְאוּלְפַן אוֹרַיְיתִי וְאוֹסֵף לְמִירְדֵי יַתְכוֹן שְׁבַע מָאחָאתָא עַל שְׁבַע עֲבֵירָן דִי חַטִיתוּן קֳדָמָי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם עד אלה" - ואם בעוד אלה לא תשמעו

"ויספתי" - עוד יסורין אחרים

"שבע על חטאתיכם" - (ת"כ) שבע פורעניות על ז' העבירות האמורות למעלה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְאִם עַד אֵלֶּה – וְאִם בְּעוֹד אֵלֶּה הַמַּכּוֹת עִמָּכֶם לֹא תִּשְׁמְעוּ.
וְיָסַפְתִּי – עוֹד יִסּוּרִין אֲחֵרִים.
שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם – שֶׁבַע פֻּרְעֲנֻיּוֹת עַל שֶׁבַע הָעֲבֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

שבע על חטאתיכם: כלומר הרבה מכות על חטאותיכם כמו שבע יפול צדיק וקם ואור החמה יהיה שבעתים והחזיקו שבע נשים:


כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

שבע על חטאתיכם. יש להתבונן שלשה פעמים אמר על חטאתיכם ופעם אחת הכניס בינתים שבע כחטאתיכם, ויש ג"כ שנוי לשון בארבע מקומות אלו ובודאי שלא היו על צד הקרי ונראה שמתחילה אמר שבע על חטאתיכם כנגד שבע עונות שמנה רש"י ואמר שלא יהיה הפורעניות מכוונין מדה כנגד מדה לפי שכל מין במינו דבק יותר מן מין בשאינו מינו, על כן לא רצה ה' בחמלתו שתהיה המכה ממין החטא כדי שלא תדבק בהם המכה בחזקה כשימצא מין את מינו. אמנם אחר כך אמר אם תלכו עמי קרי. ותאמרו שודאי מקרה הוא לכם ולא יד ה' עשתה זאת מצד שאתם רואין שאין המכות ממין החטא ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם. מכוון מדה כנגד מדה למען תאמינו כי אין ערוד ממית אלא החטא ממית. (ברכות לג, א) ואם באלה לא תוסרו שתעיזו פניכם לומר על כל פנים שמקרה הוא לכם ולא יועיל זה שראיתי לכוון המכות אל חטאתיכם, אז והלכתי אף אני עמכם בקרי. לפי שעד עכשיו עדיין לא עזבתי אתכם למקרים ויסרתי אתכם בעצמי כאשר ייסר איש את בנו אבל מאחר שהן כל אלה יפעל אל פעמים (איוב לג, כט) ולא יועיל מעתה אעזוב אתכם אל הקרי ואז יהיו בהכרח המכות שבע על חטאתיכם. ולא כחטאתיכם כי אין המקרה פועל בהשגחה לכוין המכות כנגד החטאים, ומספר שבע גם כן אינו בהשגחה רק אם כל שבעה כוכבי לכת הפועלים במקרה יפעלו בכם הרעות על כן יהיו במספר שבעה. ומה שנאמר והכתי אתכם גם אני אין זה מכה בפועל ממש אלא זו המכה משלי היא שאעזוב אתכם למקרי הזמן והמה יפעלו בכם הרעות בלי חמלה כי אין במקרה חמלה. אבל מכל מקום הדבר עדיין בספק כי שמא המקרה יפעל בהם הטובות ולא מילתא דפסיקא הוא, לכך אמר ואם בזאת לא תשמעו לי. ותאמרו על כל פנים כי מקרה הוא לכם והלכתי עמכם בחמת קרי הוסיף בחמת כי אדע לכוין השעה כשהמערכה בחימה עזה שפוכה ובאותו זמן אמליך אותה עליכם ואז תפעל בכם הרעות ודאי בלי ספק.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא תשמעו לי. תלה הדבר בשמיעה שהיא התורה, כי הנמנע שיחזרו בתשובה זולת על ידי התורה:

שבע על חטאתיכם. פירוש לשיעור חטאתם שהם שבע מדה כנגד מדה, ואלו הם ז' עבירות, א' לא שמעו, ב' לא עשו, ג' בחקותי מאסו, ד' משפטי השם געלו, ה' מונעים אחרים בלתי עשות, ו' הפרו ברית ואחר שיסרם ה' בלתי עשות ו' הפרו ברית, ואחר שיסרם ה' ולא שמעו לו וסגרו שערי התשובה הרי ז', ולטעם זה אנו מישבים מאמרם ז"ל שאמרו (ר"ה ט"ז ב) ג' ספרים נפתחים בראש השנה כו' בינונים תלויים וכו' עד יום הכפורים וכו' ע"כ, פירוש לצד שתלה ה' להם לעשות תשובה ולא עשו הוכרע משקלם כרשעים:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "ואם עד אלה"-- ר' אליעזר אומר אין המקום מביא פורעניות בישראל עד שהוא מעיד בהם תחלה שנאמר "ואם עד אלה".

ר' יהושע אומר, שלא יהיו ישראל אומרים "כָלו המכות ואין לו אחרת להביא עלינו"; תלמוד לומר "ואם עד אלה"-- עוד יש לי אחרים מאלה וכאלה להביא.

"ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתכם"-- אתם עברתם לפָנַי שבע עבירות, בואו וקבלו שבע מיני פורעניות.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואם עד אלה. ס"ת מדה שאמדוד לכם מדה כנגד מדה:

<< · מ"ג ויקרא · כו · יח · >>