<< · מ"ג ויקרא · כה · כז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיחַשֵּׁיב יָת שְׁנֵי זְבִינוֹהִי וְיָתִיב יָת מוֹתָרָא לִגְבַר דְּזַבֵּין לֵיהּ וִיתוּב לְאַחְסָנְתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וִידַיֵיק יַת סְכוֹם שְׁנֵי זְבִינוֹי וְיָתֵיב יַת מוֹתָרָא לִגְבַר דְזַבִּין לֵיהּ וְיֵתוּב לְאַחֲסַנְתֵּיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחשב את שני ממכרו" - כמה שנים היו עד היובל כך וכך ובכמה מכרתיה לך בכך וכך עתיד היית להחזירה ביובל נמצאת קונה מספר התבואות כפי חשבון של כל שנה אכלת אותה שלש שנים או ארבע הוצא את דמיהן מן החשבון וטול את השאר וזהו

"והשיב את העודף" - בדמי המקח על האכילה שאכל ויתנם ללוקח

"לאיש אשר מכר לו" - המוכר הזה שבא לגאלה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ – כַּמָּה שָׁנִים הָיוּ עַד הַיּוֹבֵל? כָּךְ וָכָךְ. וּבְכַמָּה מְכַרְתִּיהָ לְךָ? בְּכָךְ וָכָךְ. עָתִיד הָיִיתָ לְהַחֲזִירָהּ בַּיּוֹבֵל, נִמְצֵאתָ קוֹנֶה מִסְפַּר הַתְּבוּאוֹת כְּפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל כָּל שָׁנָה. אָכַלְתָּ אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹ אַרְבַּע, הוֹצֵא אֶת דְּמֵיהֶן מִן הַחֶשְׁבוֹן וְטוֹל אֶת הַשְּׁאָר. וְזֶהוּ "וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף" – בִּדְמֵי הַמִּקָּח עַל הָאֲכִילָה שֶׁאֲכָלָהּ, וְיִתְּנֵם לַלּוֹקֵחַ.
לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ – הַמּוֹכֵר הַזֶּה שֶׁבָּא לְגָאֳלָהּ (ספרא פרק ה,ג; ערכין ל' ע"א).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והשיב את העודף: מן השנים עד היובל שלא אכל עדיין:

העודף: המעדיף על שנים שאכל כבר:


אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואומרו וחשב וגו'. הנה לצד שהמכר הוא בעונותינו כאומרו (ישעיהו נ', א') הן בעונותיכם נמכרתם והעון הוא חוב על האדם, בשעת קריעת השטר צריך לעשות חשבון החוב שעליו ולפרוע הנשאר, והוא אומרו וחשב את שני ממכרו השנים שנשאר הבית מכור ויתנכה לפי שיעור השנים מעונות ישראל, והעודף ישיב על דרך אומרם ז"ל (יומא דף פו:) במשפטי התשובה ותיקוניה תשובת המשקל אם אדם נהנה מהעון יסגף עמו כשיעור מה שנהנה מהחטא ובזה יפרע חובו, וכמו כן יעשה אדון העולם כשיתקרב זמן הגאולה, והוא מאמרם ז"ל (סנהדרין צ"ח) שיהיו חבלי משיח, ובזה ושב לאחוזתו פירוש חוזר אל הקדוש ברוך הוא, גם על ישראל על דרך אומרו (דברים ל', ג') ושב ה' את שבותך ואמרו ז"ל (מגילה דף כט.) ישיב לא נאמר אלא ושב וגו':

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ג] "וחשב את שני ממכרו"-- שָנִים הוא מחשב ואינו מחשב חדשים.  מנין שאם רצה לעשות חדשים שנה יעשה? תלמוד לומר "וחשב".

"והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו"-- מנין אתה אומר מכרה לראשון במנה ומכר הראשון לשני במאתים, מנין שאינו מחשב אלא עם הראשון? תלמוד לומר "לאשר מכר לו".  מכרה לראשון במתאים ומכר הראשון לשני במנה, מנין שאינו מחשב אלא עם האחרון? תלמוד לומר "לאיש"-- לאיש אשר בתוכה, דברי רבי.

[ד] ר' דוסתאי בן יהודה אומר מכרה לו מִמָנֶה מָנֶה והשביחה, והרי היא יפה מִמָאתים מאתים; מנין שאינו מחשב אלא מִמָנֶה מנה? תלמוד לומר "העודף"-- העודף שבידו.  מכרה לו במאתים והכסיפה והעמידה על מנה, מנין שאין מחשבין אלא במנה? תלמוד לומר "והשיב את העודף"-- העודף שבקרקע.

"ושב לאחוזתו"-- בבעל אחוזה דברתי ולא במוכר למוכר.

<< · מ"ג ויקרא · כה · כז · >>