פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ויקרא כה כח

מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֨ם לֹֽא־מָצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם לָא אַשְׁכַּחַת יְדֵיהּ כְּמִסַּת דְּיָתִיב לֵיהּ וִיהֵי זְבִינוֹהִי בְּיַד דִּזְבַן יָתֵיהּ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וְיִפּוֹק בְּיוֹבֵילָא וִיתוּב לְאַחְסָנְתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין לָא תְאַרַע יְדֵיהּ הֵיכְמִסַת דְיָתֵיב לֵיהּ וִיהֵי זְבִינוֹי בְּיַד מַאן דְזַבִּין יָתֵיהּ עַד שַׁתָּא דְיוֹבְלָא וְיִפּוֹק בְּלָא כְסַף וְיֵתוּב לְאַחֲסַנְתֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"די השיב לו" - (ערכין ל) מכאן שאינו גואל לחצאין

"עד שנת היובל" - (ת"כ) שלא יכנס לתוך אותה שנה כלום שהיובל משמט בתחלתו

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ה] "ואם לא מצאה ידו" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר אם אינו ענין לבעל השדה תנהו ענין לגואל שיגאל כסדר הזה? תלמוד לומר "אם לא מצאה ידו..."; ולא ילוה.  "די השיב לו"-- ואינו גואל חציים.

[ו] "והיה ממכרו ביד הקונה אותו"-- לא בהקדש, אלא מוכר ברחוק וגואל בקרוב, ברע וגואל ביפה, ולווה וגואל חציים.  

[ז] אמר ר' שמעון מה טעם? לפי שבהדיוט אם הגיע יובל ולא נגאלה, חוזרת היא לבעלים. ובהקדש אם הגיע יובל ולא נגאלה, יוצאת לכהנים.

"עד שנת היובל"-- שלא יכנס בה כלום.  נמצאת אומר: שדות וכספים משמיטים כאחד. יובל מוציא בתחלתו והשביעית משמטת בסופו (ס"א בסופה).

"ויצא ביובל"-- אף מן ההקדש.

"ושב לאחוזתו"-- לרבות האשה.

<< · מ"ג ויקרא · כה · כח · >>