מ"ג ויקרא כה כח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֨ם לֹֽא־מָצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם לָא אַשְׁכַּחַת יְדֵיהּ כְּמִסַּת דְּיָתִיב לֵיהּ וִיהֵי זְבִינוֹהִי בְּיַד דִּזְבַן יָתֵיהּ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וְיִפּוֹק בְּיוֹבֵילָא וִיתוּב לְאַחְסָנְתֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין לָא תְאַרַע יְדֵיהּ הֵיכְמִסַת דְיָתֵיב לֵיהּ וִיהֵי זְבִינוֹי בְּיַד מַאן דְזַבִּין יָתֵיהּ עַד שַׁתָּא דְיוֹבְלָא וְיִפּוֹק בְּלָא כְסַף וְיֵתוּב לְאַחֲסַנְתֵּיהּ: |
רש"י
"עד שנת היובל" - (ת"כ) שלא יכנס לתוך אותה שנה כלום שהיובל משמט בתחלתו
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל – שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ אוֹתָהּ שָׁנָה כְּלוּם, שֶׁהַיּוֹבֵל מְשַׁמֵּט בִּתְחִלָּתוֹ (ספרא פרק ה,ז; ערכין כ"ח ע"ב).
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ה (עריכה)
[ה] "ואם לא מצאה ידו" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר אם אינו ענין לבעל השדה תנהו ענין לגואל שיגאל כסדר הזה? תלמוד לומר "אם לא מצאה ידו..."; ולא ילוה. "די השיב לו"-- ואינו גואל חציים.
[ו] "והיה ממכרו ביד הקונה אותו"-- לא בהקדש, אלא מוכר ברחוק וגואל בקרוב, ברע וגואל ביפה, ולווה וגואל חציים.
[ז] אמר ר' שמעון מה טעם? לפי שבהדיוט אם הגיע יובל ולא נגאלה, חוזרת היא לבעלים. ובהקדש אם הגיע יובל ולא נגאלה, יוצאת לכהנים.
"עד שנת היובל"-- שלא יכנס בה כלום. נמצאת אומר: שדות וכספים משמיטים כאחד. יובל מוציא בתחלתו והשביעית משמטת בסופו (ס"א בסופה).
"ויצא ביובל"-- אף מן ההקדש.
"ושב לאחוזתו"-- לרבות האשה.