מ"ג ויקרא יג מ
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יִמָּרֵ֖ט רֹאשׁ֑וֹ קֵרֵ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּגְבַר אֲרֵי יִתַּר שְׂעַר רֵישֵׁיהּ קְרִיח הוּא דְּכֵי הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּגְבַר אֲרוּם יִתַּר שְעַר רֵישֵׁיהּ קְרוּחַ הוּא דְכֵי הוּא: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ב] מנין אתה אומר היה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו טהור? ת"ל "ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא".
יכול יהא הזקן מעכבו? ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר שיש דבר אחר מפסיק ביניהם מעכבים זה את זה, הראש והזקן שאין ד"א מפסיק ביניהם אינו דין שיעכבו זה את זה?! ת"ל "ראשו"-- ראשו טהור ואין הזקן מעכבו. [ג] או אינו אלא ניתק ראשו טהור, ניתק זקנו לא יהא טהור... ת"ל "ואיש" -- להביא את הזקן [ד] או אינו אומר "איש" אלא להוציא את האשה ואת הקטן... ת"ל "הצרוע"-- בין איש בין אשה בין קטן. [ה] אם כן למה נאמר "איש" להביא את הזקן. אם כן למה נאמר "ראשו"? ראשו טהור ואין הזקן מעכבו דברי ר' יהודה.
ר"ש אומר ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר שיש ד"א מפסיק ביניהם מעכבים זה את זה, הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהם אינו דין שיעכבו זה את זה?!
דבר אחר מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת, מעכב את פריחת הבהרת אף כל הראוי ליטמא בנגע הנתק יעכב את פריחת הנתק... ת"ל ראשו טהור והזקן מעכבו
[ו] יכול אפילו נמרט ראשו מחמת חולי יהא טמא? ת"ל קרחת וגבחת-- מה קרחת בידי שמים אף גבחת בידי שמים. אי מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער אף גבחת שאינה ראויה לגדל שער... מנין אכל נשם, סך נשם? ת"ל קרחת קרחת ריבה