מ"ג ויקרא יג מא

מקראות גדולות ויקרא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ גִּבֵּחַ הוּא טָהוֹר הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם֙ מִפְּאַ֣ת פָּנָ֔יו יִמָּרֵ֖ט רֹאשׁ֑וֹ גִּבֵּ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא׃

אונקלוס:	וְאִם מִקֳּבֵיל אַפּוֹהִי יִתַּר שְׂעַר רֵישֵׁיהּ גְּלִישׁ הוּא דְּכֵי הוּא׃
ירושלמי (יונתן):	וְאִין מִקְבֵל אַנְפּוֹי יִתַּר שְעַר רֵישֵׁיהּ גִלְשַׁלְשָׁן הוּא דְכֵי הוּא:

"ואם מפאת פניו" - משפוע קדקד כלפי פניו קרוי גבחת ואף הצדעין שמכאן ומכאן בכלל ומשפוע קדקד כלפי אחוריו קרוי קרחת

[ז] "ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא". "פאת פניו" אין לי אלא פאת פניו, מנין לרבות הצדעין מכאן ומכאן? ת"ל "ואם מפאת פניו".

איזהו קרחת ואיזהו גבחת? מהקדקד שופע לאחריו זו הוא קרחת. מהקדקד שופע לפניו זו הוא גבחת