מ"ג ויקרא יא מא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְכָל רִחְשָׁא דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא שִׁקְצָא הוּא לָא יִתְאֲכִיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל רִיחֲשָׁא דִרְחֵישׁ עַל אַרְעָא שִׁיקְצָא הוּא לָא יִתְאֲכֵיל: |
רש"י
"לא יאכל" - לחייב על המאכיל כאוכל ואין קרוי שרץ אלא דבר נמוך קצר רגלים שאין נראה אלא כרוחש ונד
מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֹא יֵאָכֵל – לְחַיֵּב עַל הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל (ספרא שם). וְאֵין קָרוּי שֶׁרֶץ אֶלָּא דָּבָר נָמוּךְ קְצַר רַגְלַיִם, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא כְּרוֹחֵשׁ וָנָד.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק יב (עריכה)
[א] "וכל השרץ הַשֹּׁרֵץ על הארץ"-- להוציא את היתושין שבכליסין ואת הזיזים שבעדשים ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות.
"לא יֵאָכֵל"-- לחייב את המאכילן כאוכל.
- או "לא יאכל" לאסר בהנאה?
- תלמוד לומר "לא תאכלום". הא כיצד? באכילה הם אסורים, בהנאה הם מותרים.
- הא מה אני מקיים "לא יֵאָכֵל"? לחייב את המאכיל כאוכל.