מ"ג ויקרא יא כד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְאִלֵּין תִּסְתָּאֲבוּן כָּל דְּיִקְרַב בִּנְבִילַתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְאִלֵין תִּסְתַּאֲבוּן כָּל דְיִקְרַב בִּנְבֵילְתְּהוֹן יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא: |
רש"י
"תטמאו" - כלומר בנגיעתם יש טומאה
מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
[טו] בנגיעתם יש טומאה. ולא שהוא חייב או מצוה לטמא להם, אלא שבנגיעתם יש טומאה (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תִּטַּמָּאוּ – כְּלוֹמַר, בִּנְגִיעָתָם יֵשׁ טֻמְאָה.
רשב"ם
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ד (עריכה)
[א] "ולאלה תטמאו" -- יכול לכל האמור בענין, ומה אמור בענין -- בהמה וחיה ועופות ודגים וחגבים -- יכול יהא אבר מן החי מטמא בכולם? תלמוד לומר 'בהמה'.
- אוציא את הדגים הגדלים בים שאין מקבלים טומאה ולא אוציא החגבים? תלמוד לומר "מפרסת".
- אוציא את החגבים שאין למינם טומאה ולא אוציא את העופות שיש למינם טומאה? תלמוד לומר "פרסה".
אוציא את העוף הטמא ולא אוציא את העוף הטהור?
- ודין הוא! ומה אם בהמה --שאינה מטמאה בגדים אבית הבליעה-- אבר מן החי ממנו מטמא, עוף --שמטמא בגדים אבית הבליעה-- אינו דין שיהא אבר מן החי מטמא?!
- תלמוד לומר "ושסע".
- אין לי אלא בהמה טהורה; בהמה טמאה מנין? תלמוד לומר "לכל הבהמה".
- חיה טהורה מנין? תלמוד לומר "מפרסת".
- חיה טמאה מנין? תלמוד לומר "פרסה".
- לשסועים מנין? תלמוד לומר "ושסע".
- לאין שסועים מנין? תלמוד לומר "איננה שוסעת".
- מעלת גרה בבהמה מנין? תלמוד לומר 'מעלה גרה'.
- שאין מעלה גרה מנין? תלמוד לומר "איננה מעלה".
- והלא חזיר מפריס ומשוסע, יכול לא יהא אבר מן החי ממנו מטמא? תלמוד לומר 'גרה איננו מעלה טמא הוא'.
[ב] במה הכתוב מדבר?
- אם במיתתן -- הרי מיתתן אמורה,
- אם באבר מן המת -- הרי אבר מן המת אמור למטה,
- הא במה זה מדבר? באבר מן החי.
[ג]
- והלא דין הוא! טמא באדם וטמא בבהמה. מה אדם אבר מן החי מטמא הימנו, אף בהמה יהא אבר מן החי מטמא הימנה.
- [ד] הין?! אם החמיר באדם בטומאה חמורה -- נחמיר בבהמה בטומאה קלה?!
- אני אדיננו מן שרצים הקלים! טימא בבהמה טימא בשרץ. מה שרץ אבר מן החי ממנו מטמא אף בהמה יהא אבר מן החי ממנה מטמא!
- [ה] הין?! אם החמיר בשרץ שעשה דמו כבשרו -- נחמיר בבהמה שלא עשה דמה כבשרה?!
- אני אדיננו מן אבר מן המת! שאין איסורו נוהג בבני נח כישראל - הרי הוא מטמא, אבר מן החי --שאיסורו נוהג בבני נח כישראל-- אינו דין שיטמא!?
- לא! אם אמרת באבר מן המת -- שהבשר הפורש ממנו טמא, תאמר באבר מן החי שהבשר הפורש ממנו טהור! והואיל והבשר הפורש ממנו טהור - לא יטמא!
- תלמוד לומר 'כל הנוגע והנושא' -- לרבות אבר מן החי.
[ו] יכול אף בשר הפורש מן החי יטמא?
- תלמוד לומר (ויקרא יא, לט) (שם, כד) 'נבלה'. מה נבלה שאין לה חלופין אף אבר מן החי שאין לו חלופים, דברי ר' יוסי הגלילי.
- רבי עקיבא אומר מה נבלה גידים ועצמות אף אבר מן החי גידים ועצמות.
- רבי אומר מה נבלה כברייתו -- בשר גידים ועצמות, אף אבר מן החי כברייתו -- בשר גידים ועצמות.
[ז] "הנוגע...יטמא עד הערב" ואין הנוגע מטמא בגדים.
- והלא דין הוא! ומה אם משא --מועט-- הרי הוא מטמא בגדים, מגע --מרובה-- אינו דין שיטמא בגדים?!
- תלמוד לומר "הנוגע...יטמא עד הערב" ואין הנוגע מטמא בגדים.