פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְכֹל רִחְשָׁא דְּעוֹפָא דְּלֵיהּ אַרְבַּע רַגְלִין שִׁקְצָא הוּא לְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל רִיחֲשָׁא דְעוֹפָא דְלֵיהּ אַרְבַּע רִיגְלִין שִׁיקְצָא הוּא לְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל שרץ העוף וגו'" - (ת"כ) בא ללמד שאם יש לו חמש טהור

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[י] רבי אומר "וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים..שקץ הוא לכם"-- אם יש לו חמש הרי זה טהור.


"שקץ הוא"-- פרט לעירוביו.     מכאן אמרו חכמים חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים -- לא פסלו את צירן. העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור.



<< · מ"ג ויקרא · יא · כג · >>