מ"ג דניאל ב ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כָּל קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר מִן־יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כׇּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מן יציב ידע אנא" - באמת יודע אני

"יציב" - דבר אמת ויציב

"די עדנא אנתון זבנין" - אשר זו השעה אתם מסורים למות

"כל קבל די חזיתון" - כל כנגד שאתם רואים שהלך ממני הדבר ואתם כופלים לי להגיד לכם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"מן יציב" - באמת יודע אני אשר בעת הזאת אתם נמכרים ונמסרים למיתה

"כל קבל" - כל כנגד רצונו לומר בעבור אשר ראיתם אשר הלך ממני דבר החלום ועם כל זה תאמרו שאגיד לכם החלום

מצודת ציון

"יציב" - ענין אמת וכמוהו רבים בזה הספר ובתפלה אמת ויציב והוא מלשון דבר הניצב ועומד ומתקיים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ד) השאלות (ד - ח) מ"ש חלמא אמר, הוא דברי סכלות, הלא אמר להם שרוצה לדעת את החלום מפני שאינו יודע אותו, ואם לא הבינו דבריו איך ענו שנית שיאמר החלום והוא אינו זוכרו?, בפסוק ה' תפס לשון הודעה ובפסוק ו' לשון החויה?:

(ח) השאלות (ח - ט) מ"ש די עדנא אתם זבנין, וכן מ"ש בפסוק ט' נתקשו המפרשי' בפירושו?: "ענה המלך ואמר באמת יודע אני כי זמן אתם קונים, יען שראיתם שהדבר הלך ממני," ר"ל אני רואה שאתם רוצים להרויח זמן, שבתוך כך תבקשו איזה תחבולה להנצל, אחר שאתם רואים שאני א"א עוד שאזכור את החלום, ושלא אזכור גם אח"כ, ולא תרויחו רק זמן להנצל:  

<< · מ"ג דניאל · ב · ח · >>