מ"ג דברים לג י


<< · מ"ג דברים · לג · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וְתוֹרָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטוֹרָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
כָּשְׁרִין אִלֵּין דְּיַלְּפוּן דִּינָךְ לְיַעֲקֹב וְאוֹרָיְתָךְ לְיִשְׂרָאֵל יְשַׁוּוֹן קְטֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָמָךְ וּגְמִיר לְרַעֲוָא עַל מַדְבְּחָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
כַּשְׁרִין אִינוּן לְמַלְפָא סִידְרֵי דִינָךְ לִדְבֵית יַעֲקב וְאוֹרַיְיתָךְ לִדְבֵית יִשְרָאֵל יְשַׁווּן אֲחוּהוֹן כַּהֲנַיָא קְטוֹרֶת בּוּסְמִין עַל מַחְתַּיָא וְיֵיכְלוּן מִיתָנָא בְּיוֹם רוּגְזָךְ וְקָרְבַּן גְמִיר לְרַעֲוָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָךְ:
ירושלמי (קטעים):
כַּשְׁרִין אִנוּן דְיַלְפוּן סִידְרֵי דִינָךְ לִדְבֵית יַעֲקב וּגְזֵירַת אוֹרַיְיתָךְ קְהַל שִׁבְטָא דְיִשְרָאֵל יְשַׁווּן קְטוֹרֶת בּוּסְמִין טָבִין וְיֵיכְלוּן רוּגְזָךְ וְקוּרְבַּן גְמִיר לְרַעֲוָא עַל גַבֵּי מַדְבְּחָךְ יְקַרְבוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יורו משפטיך" - ראוין אלו לכך "וכליל" - עולה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ – רְאוּיִין אֵלּוּ לְכָךְ.
וְכָלִיל – עוֹלָה (ספרי שנא; יומא כ"ו ע"א).

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יורו משפטיך ליעקב" ומאחר שהוא שבט כשר תן להם חן ושכל טוב שיורו משפטיך כאמרם ז"ל (חגיגה) אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הערות

(י) "יורו משפטיך ליעקב". בענין המשפט יש מעין העברה, כמ"ש (דברים א) לא תכירו פנים במשפט וגו' לא תגורו מפני איש, וגם לעשות דין ומשפט בהרשעים, (וכמ"ש (שבת קנו) אמר רבה אנא במאדים אנא, א"ל אביי מר נמי עניש וקטיל. ר"ל שאתה דיין ושופט והוא מענין מזל מאדים):

ותורתך לישראל. שמלמדם תורה ומצות. שלזה נצרך מדת האף עד"ש זרוק מרה בתלמידים: ישימו קטורה באפך. שהוא מעין האף שהכעס נרגש באף והריח נכנס אל האף, אלא שהכעס (מאדיב) [מאדיב] הנפש והריח מיישב הנפש:

וכליל על מזבחך. שאש ה' שעל המזבח מכלה הקרבנות, כעין העברה, אבל בהפך, כי העברה נגד רצון ה', והקרבנות הם לריח ניחוח אשה לה', ובקש מה' שברכתם תהיה ג"כ מעין האף והעברה: וזה
 

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יורו משפטיך ליעקב - מלמד שכל הוריות אינן יוצאות אלא מפיהם, שנאמר דברים כא ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. ריב - אלו ריבי פרה וריבי סוטה וריבי עגלה; נגע - אלו נגעי אדם ונגעי בתים ונגעי בגדים:

ותורתך לישראל - מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, אחת על פה ואחת בכתב. שאל אגניטיס הגמון את רבן גמליאל, אמר לו: כמה תורות ניתנו לישראל? אמר לו שתים: אחת בכתב ואחת בעל פה:

ישימו קטורה באפך - זו קטורת שלפני ולפנים: וכליל על מזבחך - אלו איברי עולה:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יורו משפטיך ליעקב. שיפוצו בכל ישראל ללמוד תורה. וכן אמר יעקב ואפיצם בישראל. ישימו קטורה. בגי'. כמו מעשיר:

וכליל. ב'. וכליל על מזבחך. אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל. אע"פ שזר מקריב בבמה, אינו זבחי צדק אלא מה שקרב בפנים ע"י כהן. וזהו וכליל על מזבחך, אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל:

<< · מ"ג דברים · לג · י · >>