פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ
וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם  כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְלַת יָ֔ד
וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יְדִין יְיָ דִּינָא דְּעַמֵּיהּ וּפוּרְעָנוּת עַבְדּוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמוֹהִי דִּבְעִדָּן דְּתִתַּקַּף עֲלֵיהוֹן מַחַת שָׂנְאָה יְהוֹן מְטוּלְטְלִין וּשְׁבִיקִין׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם דָאִין מֵימְרָא דַיְיָ בִּרְחָמוֹן דִינָא דְעַמֵיהּ יִשְרָאֵל וְעַל בִּישָׁתָא דִגְזַר עַל עַבְדוֹהִי יְהֵי תָּהָן קֳדָמוֹי אֲרוּם גְלֵי קֳדָמוֹי דִבְעִידָן דִיחוֹבוּן וְתִתְקַף עֲלֵיהוֹן מָחַת סַנָאָה וְתִתְנַטֵל סָעִיד מִידֵיהוֹן וִיהוֹן פַּסְקִין מְהֵימְנַיָא מִדֵי עוֹבְדִין טָבִין וִיהוֹן מִיטַלְטְלִין וּשְׁבִיקִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ידין ה' עמו" - כשישפוט אותם ביסורין הללו האמורים עליהם כמו כי בם ידין עמים (ייסר עמים) כי זה אינו משמש בלשון דהא לתת טעם לדברים של מעלה אלא לשון תחלת דבור כמו כי תבאו אל הארץ כשיבאו עליהם משפטים הללו ויתנחם הקב"ה על עבדיו לשוב ולרחם עליהם

"יתנחם" - לשון הפך מחשבה להיטיב או להרע

"כי יראה כי אזלת יד" - (כשיראה כי אזלת) יד האויב הולכת וחוזקת מאד עליהם ואפס בהם עצור ועזוב

"עצור" - נושע ע"י עוצר ומושל שיעצור בהם

"עזוב" - ע"י עוזב עוצר הוא המושל העוצר בעם שלא ילכו מפוזרים בצאתם לצבא על האויב בלשון לע"ז מיינטי"ט (שטארק אופהאלטין)

"עצור" - הוא הנושע במעצור המושל

"עזוב" - מחוזק כמו ויעזבו את ירושלים עד החומה איך לא עוזבה עיר תהלה

"כי ידין ה' עמו" - בלשון זה משמש כי ידין בלשון דהא ואין ידין לשון יסורין אלא כמו כי יריב את ריבם מיד עושקיהם כי יראה כי אזלת יד וגו'

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי ידין ה' עמו - כשהמקום דן את האומות שמחה היא לפניו, שנ' כי ידין ה' עמו, וכשהמקום דן ישראל - כביכול יש תהות לפניו, שנאמר ועל עבדיו יתנחם; ואין נחמה אלא תהות, שנאמר בראשית ו כי נחמתי כי עשיתים. ואומר שמואל א טו נחמתי כי המלכתי את שאול למלך:

כי יראה כי אזלת יד - כשרואה הכל מהלכים לפניו בגולה.

ד"א כשיתייאשו מן הגאולה, כשתכלה פרוטה מן הכיס, שנ' דניאל יב וככלות נפץ ידי עם קודש תכלנה כל אלה.

ד"א כי יראה כי אזלת יד - כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם רחמים כמשה, שנא' תהלים קו ויאמר להשמידם לולי משה בחירו.

ד"א כי יראה - כשהוא רואה שאין בהם שמבקש עליהם כאהרן, שנאמר במדבר יז ויעמד בין המתים ובין החיים.

ד"א כי יראה - כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם כפינחס, שנא' תהלים קו ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגפה.

ד"א כי יראה - כי אין עוזר; שנא' ואפס עצור ועזוב, ואין עוזר לישראל.

<< · מ"ג דברים · לב · לו · >>