מ"ג דברים לב לז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אי אלהימו צור חסיו בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ
צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיֵימַר אָן דַּחְלַתְהוֹן תַּקִּיפָא דַּהֲווֹ רְחִיצִין בֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְיֵימַר סַנְאָה הָאן הוּא דַחַלְתְּהוֹן דְיִשְרָאֵל תַּקִיפָא דִרְחִיצוּ בֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמר" - הקב"ה עליהם

"אי אלהימו" - עבודת כוכבים שעבדו

"צור חסיו בו" - הסלע שהיו מתכסין בו מפני החמה והצנה כלומר שהיו בטוחין בו להגן עליהם מן הרעה

"ואמר אי אלהימו" - והאויב יאמר אי אלהימו של ישראל כמו שאמר טיטוס הרשע כשגידר את הפרוכת כענין שנאמר ותרא אויבתי ותכסה בושה האומרה אלי איו ה' אלהיך

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואמר אי אלהימו: וגם האומות יאמרו איה נא אלהיהם של ישראל, ומפני כבוד שמי אצילם ואנקום באויביהם שגם מתחילה אמרתי אפאיהם לישראל ואשביתה זכרם אם לא מפני כעס אויב המתפאר לאמר ידנו רמה, אבל עתה כשיגדל העניות והצרה בשונאי לישראל כל כך שאזלת ידם ויאמרו האומות ידנו רמה ואמר אי אלהימו לכן אנקם מהם להתקדש שמי שהם מחללים:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמר אי אלהימו" - האויב יאמר איה אלהי ישראל כענין למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם (תהלים קטו ב) אשר חלב זבחימו יאכלו כי היו ישראל תדירים בעבודת הקרבנות והנסכים מכל גוי לאלהיו והזכיר לשון רבים יאכלו וישתו אלהימו שהוא לשון הרבים ואצל העמים רבים הם ולכך חזר ואמר ראו עמים כולם אני אני הוא יחיד ואין אלהים עמדי לעזור לי ואין כנגדי להציל ולמחות בידי מלעשות כל רצוני להמית ולמחוץ ולהחיות ולרפוא

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואמר אי אלהימו. ואמר האויב אי אלהימו, וכן אמר טיטוס הרשע כשגדר הפרכת, והוא שכתוב (מיכה ז) ותרא אויבתי ותכסה בושה האומרה אלי איו ה' אלהיך.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואמר אי אלהימו - ר' יהודה דורשו כלפי ישראל. ור' נחמיה דורשו כלפי האומות.

ר' יהודה אומר: ישראל, שאומרים להם לאומות העולם: היכן הפיטקים והגמונים שלכם?

<< · מ"ג דברים · לב · לז · >>