מ"ג דברים לב כה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙
גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מִבַּרָא תַּתְכֵּיל חַרְבָּא וּמִתַּוָּנַיָּא חַרְגַּת מוֹתָא אַף עוּלֵימֵיהוֹן אַף עוּלֵימָתְהוֹן יָנְקֵיהוֹן עִם סָבֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַמָא דְגָלוּ מִבָּרָא לְאַרְעָא דְיִשְרָאֵל תַּתְכֵּיל יַתְהוֹן מָחַת חַרְבָּא וּדְמִשְׁתַּיְירִין בְּאַרְעָא דְיִשְרָאֵל בְּגוֹ קִיטוֹנֵי מִדַמִיכֵיהוֹן אִיגְרֵי בְּהוֹן חַרְגַת מוֹתָא אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ יִשְׁתֵּיצוּן לְחוֹד עוֹלֵימֵיהוֹן וּלְחוֹד בְּתוּלַתְהוֹן יְנִיקַתְהוֹן עִם גוּבְרֵיהוֹן וְסָבֵיהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | מִן שׁוּקָא תַּתְכֵּל יַתְהוֹן חַרְבָּא וּמִן קִיטוּנֵי מִדְמָכֵיהוֹן אֵימָתָא דְמוֹתָא לְחוֹד עוּלֵימִין לְחוֹד בְּתוּלִין יַנְקִין עִם גַבְרִין סָבִין: |
רש"י
"ומחדרים אימה" - כשבורח ונמלט מן החרב חדרי לבו נוקפים עליו מחמת אימה והוא מת והולך בה ד"א ומחדרים אימה בבית תהיה אימת דבר כמה שנאמר כי עלה מות בחלונינו וכן ת"א ד"א מחוץ תשכל חרב על מה שעשו בחוצות שנאמר ומספר חוצות ירושלים שמתם מזבחות לבושת
"ומחדרים אימה" - על מה שעשו בחדרי חדרים שנאמר אשר זקני ישראל עושים איש בחדרי משכיתורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – כְּשֶׁבּוֹרֵחַ וְנִמְלָט מִן הַחֶרֶב, חַדְרֵי לִבּוֹ נְקוּפִים עָלָיו מֵחֲמַת אֵימָה, וְהוּא מֵת וְהוֹלֵךְ בָּה (ספרי שכא). דָּבָר אַחֵר: וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – בַּבַּיִת תִּהְיֶה אֵימַת דֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ" (ירמיהו ט,כ); וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס. דָּבָר אַחֵר: מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב – עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּחוּצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִסְפַּר חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת" (ירמיהו יא,יג; ספרי שם).
וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ" (יחזקאל ח,יב; ספרי שם).
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ומחדרים אימה - היה רואה החרב שהיא באה לשוק, אם יכול לברוח ולהמלט הימנה - אז חדרי לבו נוקפים עליו, ומת והולך בה.
ד"א מחוץ תשכל חרב - על מה שעשו בחוצות, שנאמר ירמיה יא כי מספר עריך היו אלהיך יהודה. ומחדרים אימה - על מה שעשו בחדרי חדרים, וכן הוא אומר יחזקאל ח אשר זקני בית ישראל עושים בחושך ואומר עזב ה' את הארץ ואין ה' רואה:
גם בחור גם בתולה - הותרה לאלו.
יונק עם איש שיבה - וכן הוא או' ירמיה ו גם איש עם אשה ילכדו, זקן עם מלא ימים.
ד"א אתם גרמתם לי לשלוח יד בבחירי, וכן הוא אומר במדבר יא ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו:
גם בתולה - מלמד שהיו מנוקים מן החטא, כבתולה זאת שלא טעמה טעם חטא; יונק - שהיו יונקים דברי תורה, כיונק זה שיונק חלב מדדי אמו; עם איש שיבה - אל תקרי איש שיבה אלא איש ישיבה, מלמד שהיו כולם ראויים לישב בישיבה. וכן הוא אומר מלכים ב כד הכל גבורים עושי מלחמה. וכי מה גבורה עושים בני אדם ההולכים בגולה? ומה מלחמה עושים בני אדם הזקוקים בזיקים ונתונים בשלשלאות? אלא הכל גבורים גבורי מלחמה - של תורה, וכן הוא אומ' תהלים קג ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. עושי מלחמות - שהיו נושאים ונותנים במלחמתה של תורה, וכן הוא אומר במדבר כא על כן יאמר בספר מלחמות ה', ואומר מלכים ב כד החרש והמסגר אלף הכל גבורים עושי מלחמה, ויביאם מלך בבל גולה בבלה. חרש - אחד מדבר והכל שותקין, והמסגר - הכל יושבים לפניו ולמדים הימנו. אחר שפותח - אין סוגר, לקיים מה שנאמר ישעיה כב ופתח - ואין סוגר, וסגר - ואין פותח.