פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף
וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י  וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם
עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
נְפִיחֵי כְפַן וַאֲכִילֵי עוּף וּכְתִישֵׁי רוּחִין בִּישִׁין וְשֶׁן חַיַּת בָּרָא אֲגָרֵי בְּהוֹן עִם חֲמַת תַּנִּינַיָּא דְּזָחֲלִין בְּעַפְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
אַגְלֵי יַתְהוֹן בְּמָדַי וּבְעֵלָם מִגוֹ שִׁבְיַת בָּבֶל אָעִיקוּ לְהוֹן דְבֵית אֲגַג דִי מְתִילִין לְשֵׁידִין מְנַפְחֵי כְפָן וּלְמַזִיקֵי אֲכִילֵי עוֹף וְלִבְנֵי טִהֲרִירֵי כְּתִישֵׁי רוּחִין בִּישִׁין וְלִילִין וּמְרַוְוחֵי רְוָוחִין בִּישִׁין וְעַכּוּ"ם דִנְכִיתִין בְשִׁינֵיהוֹן הֵיךְ חֵיוַות בְּרָא אִיגְרֵי בְּהוֹן וַאֲטַלְטְלִינוּן בְּיַד אֲרַמָאֵי דְמַלְיָין אֲרִיסַן כְּחֵיוִין חוֹרְמָנַיָא זוֹחֲלוֹי דְעַפְרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזי רעב" - א"ת נפיחי כפן ואין לי עד מוכיח עליו ומשמו של רבי משה הדרשן מטילוש"א שמעתי שעירי רעב אדם כחוש מגדל שער על בשרו

"מזי" - ל' ארמי שער מזיא דהוה מהפך במזיא

"ולחומי רשף" - השדים נלחמו בהם שנאמר ובני רשף יגביהו עוף והם שדים

"וקטב מרירי" - וכריתות שד ששמו מרירי

"קטב" - כריתה כמו אהי קטבך שאול

"ושן בהמות" - מעשה היה והיו הרחלים נושכין וממיתין

"חמת זוחלי עפר" - ארס נחשים המהלכים על גחונם על העפר כמים הזוחלים על הארץ זחילה לשון מרוצת המים על העפר וכן כל מרוצת דבר המשפשף על העפר והולך

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

מזי רעב ולחומי רשף - שיהיו מאווים ברעב ומושלכים בחוצות, וכן הוא אומר ירמיה יד והעם אשר המה נבאים לכם יהיו מושלכים בחוצות ירושלם:

וקטב מרירי - לפי דרכנו אתה למד, שכל מי שהשד בו - מורד:

ושן בהמות - אל תקרי ושן בהמות, אלא ושן בהם:

אשלח בם - שיהו מתחממים ומתחזרים על כל עבירות.

ד"א שיהא אחד מהם מתחמם, ומושך עצמו ומעלה נמי ומת, והולך בה. וכבר אמרו מעשה היה, שהרחלים נושכים וממיתים:

עם חמת זוחלי עפר - שיהיו מוזחלין בעפר. ד"א אלו הכינים, שאין שלטונן אלא בעפר:

<< · מ"ג דברים · לב · כד · >>