אור החיים על דברים כו


פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואומרו "עַתָּה הִנֵּה." פירוש אומרו ׳׳׳ועתה׳׳׳ - לשון תשובה, ששב לפני ה' על פרטי דקדוקי המצות. והגם שהכתוב מדבר במי שכבר זכה בגן עדן שלמטה, אף על פי כן כדי לזכות לגדר עליון ידקדקו עליו ביותר; והוא סוד המשפט שישפוט ה' לעתיד לבא בעמק יהושפט (מדרש תהלים ח') שממנו פחד ורהב שמואל כשהעלתו בעלת אוב (חגיגה ד, ב):

ואומרו "הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית" וגו' "אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי", כמו שפירשתי למעלה במאמר אשר ה' אלהיך נותן לך:

ואומרו "וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה'" - בזה העיר רוח חיים בטובה המופלאת בעדות המופלג אשר יזכו אליו הצדיקים, והוא, שתתקרב נפש הצדיק לפני אור הנערב ותשתחוה לפניו באין מסך מבדיל, אשרי נפש אדם שתגיע לגדר מופלג כזה, והוא אומרו: והשתחוית לפני ה' אלהיך - שם תכיר הנפש אלהיה, ואמר סמוך לזה ...

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמחת בכל הטוב" על דרך אומרו:(תהלים, קמה)“טוב ה'”; ולהעירך על זה, אמר "בכל הטוב", פירוש: דבר הכולל כל הטוב, ואין זה אלא הקב"ה שהוא מקור הטוב. ״אשר נתן לך״, פירוש: כי דבר זה אין ערך אליו אלא מתנת חנם. ואמר"לך"לשלול זולתו - לא מלאך ולא שרף יזכה לזה.

גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה, כאומרם ז"ל (ברכות ה, א): "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:

ואומרו "ולביתך", כי לא לנשמה לבד יגיע הטוב אלא גם לבית הנשמה, שהיא רוח ונפש, שהם משכן הנשמה, כל א' יתעדן כפי יכלתו:

ואומרו "והלוי" - יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו בזוהר (ח"ב צ"ד) וזה לשונם: ״זכה יתיר - יהבין ליה נשמתא וכו', זכה יתיר - יהבין ליה נשמתא מאור אצילות״ וכו׳. ע"כ. ולבחינה זו יקרא הכתוב לוי, לפי שמתְלוֹת עם האדם מחדש:

ואומרו "והגר" - יתבאר על פי דבריהם ז"ל (זוהר ח"ג רי"ז.) שאמרו כי כשיגיע ליד אדם מצוה מאותם מצות שאינם נוהגות תמיד, אותם הנשמות שכבר נסתלקו מהעולם והם חסרי מצוה זו - באים וגרים עם העושה המצוה, על זה הדרך: קרובים לשכר ורחוקים מן ההפסד, כאמור באורך בדברי המקובלים, וכנגד בחינה זו אמר: והגר אשר בקרבך: