מ"ג דברים כד טו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּיוֹמֵיהּ תִּתֵּין אַגְרֵיהּ וְלָא תֵיעוֹל עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא אֲרֵי עַנְיָא הוּא וְלֵיהּ הוּא מָסַר יָת נַפְשֵׁיהּ וְלָא יִקְרֵי עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּיוֹמֵיהּ תִּפְרַע לֵיהּ סוֹטְרֵיהּ וְלָא תִטְמוֹעַ עֲלוֹי שִׁמְשָׁא מְטוֹל דְּעַנְיָא הוּא וּמְטוּלְתֵּיהּ הוּא סָבַר לְקַיְימָא יַת נַפְשֵׁיהּ וְלָא יִקְבּוֹל עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָּךְ חוֹבָא: |
| ירושלמי (קטעים): | בְּיוֹמֵיהּ תִּתֵּן אַגְרֵיהּ וְלָא תִטְמוֹעַ עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא אֲרוּם מִסְכֵּין הוּא וּמִן בְּגִין אַגְרָא הוּא סָבָל לֵיהּ יַת נַפְשֵׁיהּ וְלָא יִצְוַח עֲלֵיכוֹן קֳדָם יְיָ אִיזְדַּהֲרוּ דְלָא יֶהֱוֵי בְּכוֹן חוֹבָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהָיָה בְךָ חֵטְא – מִכָּל מָקוֹם, אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא (ספרי שם).
רמב"ן
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ביומו תתן שכרו . מלמד ששכיר יום גובה כל הלילה. ושכיר לילה גובה כל היום מנין? ת"ל לא תלין … ולא תבוא עליו השמש .
כי עני הוא [ ואליו הוא נושא את נפשו ]. פרט לשפסק עמו.
ואליו הוא נושא את נפשו . וכי למה עלה זה בכבש, ומסר לך את נפשו, לא שתתן לו שכרו בו ביום! א"כ למה נאמר " ואליו הוא נושא את נפשו "? אלא מלמד, שכל הכובש שכר שכיר, מעלה עליו הכתוב כאלו הוא נושא את נפשו.
ולא יקרא עליך אל ה' . יכול מצוה שלא לקרות? ת"ל " וקרא עליך ". יכול מצותו לקרות? ת"ל " ולא יקרא עליך אל ה' ". יכול אם קרא עליך יהיה בך חטא, ואם לא קרא עליך לא יהיה בך חטא? ת"ל " והיה בך חטא " מ"מ (=מכל מקום) . א"כ למה נאמר " וקרא עליך אל ה' "? ממהר אני ליפרע עלי ידי קורא, יותר ממי שאינו קורא.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמו.
ביומו תתן שכרו . ע"פ הפשט, יצוה שביום הפעולה יתן לו שכרו. ומ"ש שם " לא תלין פעולת שכיר עד בקר ", שמשמעו שכל הלילה יכול ליתן, מדבר בשכיר לילה. אבל ע"פ רוב, השכיר לילה הוא שומר, ורחוק מדרך השכל שהתורה תזהיר על בעה"ב שלא יישן, וישלם לו! וגם בשכיר יום, רחוק שיצוה לשלם לו קודם גמר פעולתו. גם לא יתכן שאזהרת התורה היא על רגע האחרון, שלא מצינו מצוה בתורה שתהיה מוגבלת על רגע, ומה יעשה אם יהיו לו הרבה פועלים?
לכן פי' חז"ל, שיש לבעה"ב זמן אחר גמר הפעולה י"ב שעות, לחשוב (=לחשב) מה שיגיע ולשלם. ולפי זה " לא תלין " הנאמר שם, מדבר בשכיר יום. ו" לא תבא עליו השמש " דכאן, מדבר בשכיר לילה. (ובזה יש להטעים מ"ש כאן " עני ואביון ", מפני שבשכיר לילה מדבר. וע"פ רוב, השומר בלילות הוא עני ואביון, שמנדד שנה; וגם אליו הוא נושא את נפשו - שמסכן עצמו נגד הגנבים).
ולא יקרא עליך אל ה', והיה בך חטא . יש להתבונן, אם מדבר שקיים המ"ע (=המצות עשה) ונתן לו ביומו, הי"ל לומר "ולא יהיה בך חטא". ואם ידבר שעבר ולא נתן, היל" ( ל ) לומר "וקרא אליך" כמו שנאמר לעיל (דברים טו ט) גבי השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל . ובהכרח ש" ולא יקרא ", מוסב על ביומו תתן שכרו, שקיים העשה; " והיה בך חטא " מוסב על לא תלין , שאם עבר בלאוו יהיה בו חטא. ואחר ש" והיה בך חטא " לא קאי על ולא יקרא , נלמד שאף אם לא קרא יהיה בו חטא.
ומדאמר שאם קיים העשה, לא יהיה בו חטא, שהוא מיותר! אלא בא להשמיענו שבאם לא יתן, יקרא - נלמד בספרי שממהר לפרוע אם יקרא. ולמען שלא יתפרש שלעולם ידבר כשעבר הלאו, ו" לא יקרא " הוא אזהרה לעני שלא ימסר דינו לשמים, והיה בך חטא על בעה"ב; נלמד מדכתיב שם בפ' ראה " וקרא עליך ", שיורה שמותר לקרא. ובספרי אמר, שממה שאמר שם " וקרא עליך ", היינו לומדים שמצוה על העני שיקרא; אבל מדשנה הכתוב לכתוב האופן ש" לא יקרא ", ש"מ דלכה"פ (=דלכל הפחות) אין מצוה, רק רשות.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
והיה בך חטא. וסמיך ליה לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. לומר שפעמים בחטאך ימותו בניך (ר"ל כשאוחזין מעשי אבותיהם בידיהם וערש"י):
בחטאו יומתו לא תטה. לומר כל המטה דין חייב מיתה: