פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תַעְשׁוֹק אֲגִירָא עַנְיָא וּמִסְכֵּינָא מֵאֲחָךְ אוֹ מִגִּיּוֹרָךְ דִּבְאַרְעָךְ בְּקִרְוָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תִטְלוֹמוּן חַבְרֵיכוֹן וְלָא תְשַׁנּוּן סוֹטְרֵיהּ דְּאַגְרָא עַנְיָא וּמִסְכְּנָא מִן אֲחֵיכוֹן אוֹ מִן גִּיּוֹרֵיכוֹן דְּמִתְגַּיְירִין בְּאַרְעֲכוֹן בְּקִירְוֵיכוֹן:

"לא תעשק שכיר" - והלא כבר כתוב אלא לעבור על האביון בשני לאוין לא תעשוק שכר שכיר שהוא עני ואביון ועל העשיר כבר הוזהר (ויקרא יט) לא תעשוק את רעך

"אביון" - (ויקרא רבה) התאב לכל דבר

"מגרך" - זה גר צדק

"בשעריך" - זה גר תושב האוכל נבלות

"אשר בארצך" - לרבות שכר בהמה וכלים

"לא תעשק שכיר עני ואביון" - ידבר הכתוב בהוה שהעניים והאביונים והגרים משכירים עצמם וכן אם כסף תלוה את עמי את העני עמך (שמות כב כד) וכן לגר ליתום ולאלמנה יהיה (להלן פסוק יט) שהם העניים ברוב וכן בהרבה מקומות ידבר בהוה כמו לא תחסם שור בדישו (להלן כה ד) לא תחרש בשור ובחמור יחדיו (לעיל כב י) ובספרי (תצא קמה) אמרו אם כן למה נאמר עני ואביון ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון יותר מכל אדם ודרשו מגרך זה גר צדק לעבור עליו בשני לאוין

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קמה.

לא תעשוק שכיר . והרי כבר נאמר [ לא תעשוק את רעך ] ולא תגזול ? מלמד שכל הכובש שכר שכיר, עובר בה' לאוין (,משום בל תעשוק, בל תגזול ובל תלין פעולת שכיר , ומשום ביומו תתן שכרו , ומשום ולא תבא עליו השמש . מכלל שנא' ואליו הוא נושא את נפשו ,) [ועשה, משום פעולת שכיר , משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבא עליו השמש .

כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו . אין לי אלא עני, עשיר מנין? אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו, מלאכה שאינו עושה בנפשו, כגון גרדי וסורק? מנין ת"ל לא תעשוק את רעך ולא תלין פעולת שכיר , מ"מ (=מכל מקום) ]. א"כ למה נאמר " עני ואביון "? ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון, יותר מכל אדם.

מאחיך . ולא מאחרים.

או מגרך . זה גר צדק. (מלמד שעובר עליו בשני לאוין. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר משום בל תעשוק ).

[ בשעריך . זה גר תושב. אין לי אלא שכר אדם, מנין לרבות שכר בהמה וכלים? ת"ל " בארצך ", כל שבארצך. מלמד שכולם עוברים בכל השמות האלו. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר, גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו , ואין בו משום לא תלין . בהמה וכלים, אין בהם אלא משום בל תעשוק .

<< · מ"ג דברים · כד · יד · >>