מ"ג דברים יח כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהֹוָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲרֵי תֵימַר בְּלִבָּךְ אֵיכְדֵין נִדַּע יָת פִּתְגָמָא דְּלָא מַלְּלֵיהּ יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם תֵּימְרוּן בְּרַעֲיוֹנֵיכוֹן הֵיכְדֵין נֵידַע יַת פִּתְגָּמָא דְלָא מַלְלֵיהּ יְיָ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
וכי תאמר . עדיין עתידים אתם לומר, "איכה נדע את הדבר?". ירמיה אמר (ירמיה כז) ( הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה ) [ על הכלים הנותרים בית ה', בבלה יובאו ושמה יהיו ]. וחנניה אומר, (שם כח) ( הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה ) [ אני משיב אל המקום הזה את כלי בית ה' ]. למי אשמע? תלמוד לומר אשר ידבר הנביא בשם ה' [ וגו' ]. ואיזה הדבר אשר דברו המקום? זה שהוא אומר, בזדון דברו הנביא . על זדון הוא חייב, ואינו חייב על שגגה.
לא תגור ממנו . אל תמנע עצמך מללמד חובה עליו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
עא.
וכי תאמר בלבבך, איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה' . הרי"א, והר"ן בדרשותיו, הרבו להתפלא, מדוע לא שאל "איכה נדע את הדבר אשר דברו ה'"? דהא באו בפרשה שני משפטים, הא', מאמרו - ו היה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו , וע"ז צריך אות, שנדע שדברו ה', כדי שהממרה יתחייב. והשני, שהנביא ש יזיד לדבר דבר אשר לא צויתיו ומת הנביא ההוא . וע"ז צריך אות, שנדע שלא דברו ה'. ומדוע לא הזכיר הצד השני?
ופי' הרי"א, שעקר הבחינה צריך, כשעמדו שני נביאים שמכחישים זה את זה בנבואתם. ומפני הסתירה שיש ביניהם, יצטרך הבחינה. כי ידעינן בבירור שיש דבור אחד, שלא דברו ה'. ונצטרך לדעת את הדבר אשר לא דברו ה', כדי שנדע מי הוא הנביא שקר, כדי להמיתו; עי"ש. ומשמע שזה דעת הספרי.
ומציין שכבר ראה שיקרה כן בעתיד, שיהיו שני נביאים מכחישים זה את זה. וז"ש "עתידים אתם לומר". והוא על פי מה שבארתי, ( ויקרא יב ) שיש הבדל בין מלת "כי" ובין מלת "אם". שמלת “אם" מציין את הספק. וכפ"ז (=וכפי זה) היה ראוי לומר פה מלת "אם" - "ואם תאמר". ומבואר שמדבר על צד הודאי, שעתידים אתם לומר.
וזה היה בימי ירמיה, שהיו שני נביאים מכחישים זה את זה. ואז בודאי תאמרו "למי אשמע?", תלמוד לומר אשר ידבר, ולא יהיה הדבר , אז תדעו ש הוא הדבר אשר לא דברו ה' . וממילא מבואר "שאיזה הדבר אשר דברו המקום הוא, זה שהוא אומר". ר"ל מה שאומר הנביא השני. וע"כ לא הזכיר הצד אחר, שנשמע ממילא אחר שהוכחש המנגד, אין מנגד לנבואתו, ואין צריך בחינה על נבואתו. אחר שלא נבא לעקור דבר מן התורה בהוראת שעה, ואין מתנגד לו, לא יצא מגדר נביא אמת.