ספרי על דברים יח
<< · ספרי על דברים · יח · >>
פסוק א
לא יהיה לכהנים הלוים, כל שבט לוי, חלק ונחלה . מכלל שנאמר (דברים יח) ושרת בשם ה' א-להיו , אין לי אלא [כהנים, לוים מנין?], אין לי אלא תמימים, בעלי מומים מנין? תלמוד לומר כל שבט לוי !
חלק . זו ביזה.
ונחלה . זו נחלת הארץ.
אשי ה' . אלו קדשי מקדש. קדשי הגבול מנין? תלמוד לומר ונחלתו יאכלון .פסוק ב
ונחלה . זו נחלת שלשה (עמים) .
לא יהיה לו בקרב אחיו . זו נחלת חמשה [נ"א שבעה].
ה' הוא נחלתו, כאשר דבר לו . להגיד מה גרם.פסוק ג
וזה יהיה משפט הכהנים . מלמד (חולין קל) שהמתנות יוצאות בדיינים.
יכול אף כל הקדשים, יהיו חייבים במתנות? ודין הוא, ומה חולין שאינם חייבים בחזה ושוק, חייבים במתנות; קדשים שחייבים בחזה ושוק, אינו דין שיהיו חייבים במתנות! ת"ל וזה יהיה משפט הכהנים .
מג.
מאת העם . (חולין קלב) לא מאת אחרים (=גוים) , ולא מאת אחיו הכהנים.
מד.
מאת זובחי הזבח . פרט לטרפה.
מאת זובחי הזבח . אין לי אלא בשעת זביחה בלבד. מכאן אמרו, (חולין קלד) גר שנתגייר והיה לו פרה. נשחטה עד שלא נתגייר - פטור, משנתגייר - חייב. ספק - פטור, והמוציא מחברו עליו הראיה.
מה. אם שור אם שה. לרבות כלאים. אם שור אם שה: בין בארץ בין בחוץ לארץ והלא דין הוא חייב כאן וחייב בראשית הגז מה מצינו בראשית הגז שנוהג בארץ ובחוץ ארץ אף מתנות נוהגת בארת ובחוץ לארץ או כלך לדרך זו חייב כאן וחייב בתרומת ראשית מה תרומת ראשית, אין חייב אלא בארץ; אף מתנות אין חייב עליהם אלא בארץ!
נראה למי דומה - דנים דבר שאין תלוי בארץ [ואינו] מקודש, מדבר שאין תלוי בארץ ואינו מקודש; ואל תוכיח תרומת ראשית, שהיא תלויה בארץ ומקודש!
או כלך לדרך זו - דנים דבר שנוהג בין במרובה [בין במועט, מדבר שנוהג בין במרובה] בין במועט; ואל יוכיח ראשית הגז, שאינו נוהג אלא במרובה!
תלמוד לומר אם שור אם שה , בין בארץ בין בחוץ לארץ.
מו.
ונתן לכהן . לכהן עצמו.
הזרוע . (חולין קלד) זרוע של ימין.
והלחיים . זה לחי התחתון.
והקבה . כמשמעו.
רבי יהודה אומר, דורשי רשומות היו אומרים, נתן לו " זרוע " תחת היד, וכה"א (במדבר כב) ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו . " הלחיים ", זו תחת תפלה, וכה"א (תהלים קר) ויעמד פינחס ויפלל . " קבה ", תחת (במדבר כב) האשה אל קבתה .פסוק ד
ראשית ( דגנך תירושך ויצהרך ). מלמד (תרומות פ"ב) שאין תורמים אותן אלא מן המובחר. (בכורות נד) מצינו בשני מינים שבאלו, אין תורמים מזה על זה; כך שני מינים [נ"א שבתבואה ושבירק], אין תורמים מזה על זה.
מח.
וראשית גז . (בתורה ה) ולא ראשית השטף.
( ראשית ) גז [ צאנך ]. פרט לטרפה.
מט.
ראשית גז . בין בארץ בין בחוץ לארץ.
צאנך . ולא של אחרים. מכאן אמרו, (חולין קלה) הלוקח גז צאנו של נכרי, פטור מראשית הגז. גז צאנו של חברו, אם שייר המוכר - חייב, ואם לאו - הלוקח חייב. (שנאמר).
נ.
תתן לו . שיהיה לו כדי מתנה. מכאן אמרו, (חולין קלה) כמה נותן לו? משקל ה' סלעים ביהודה, שהם עשרה בגליל. מלובן, כדי לעשות ממנו בגד קטן. (שנאמר תתן לו , שיהא בו כדי מתנה).
(חולין קלז) וכמה צאן יהא לו, ויהא חייב בראשית הגז? בית שמאי אומרים שתי רחלות, שנאמר (ישעיה ו) והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן .
ובית הלל אומרים חמש, שנאמר (שמואל א כה) וחמש צאן עשויות .
רבי עקיבא אומר, ראשית גז - שתים. צאנך - ארבע, תתן - הרי חמש.פסוק ה
כי בו בחר ה' א-להיך מכל שבטיך לעמוד לשרת . מגיד הכתוב, (זבחים כג וש"נ) שאין שירות כשר בו, אלא מעומד. ואם ישב ושרת, עבודתו פסולה.
הוא ובניו כל הימים . בין בארץ בין בחוץ לארץ.פסוק ו
וכי יבא הלוי ( הוא ). יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר? תלמוד לומר ( מאחד שעריך , משלא נטלו שעריהם במקום אחד, יצאו לוים שנטלו שעריהם במקום אחד.) ושרת , בראוי לשירות. יצאו לוים שאינם ראוים לשירות.
מכל ישראל אשר הוא גר שם . מכל מקומות מושבותיהם.
ובא בכל אות נפשו . מנין [לכהן שבא ומקריב קרבנותיהם בכל עת ובכל שעה שירצה? תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו .
מנין] אתה אומר, שכהן בא ונושא את כפיו, במשמר [שאינו] שלו? תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו [ ושרת בשם ה' , איזה שירות שהוא בשם ה'? זה ברכת כהנים.]
(מכאן) [מנין] אתה אומר, (סוכה נה) שכל המשמרות שוים בקרבנות הרגל הבאים מחמת הרגל? שנאמר ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' . יכול לעולם? תלמוד לומר מאחד שעריך . בשעה שישראל נכנסים בשער אחד, בשלש רגלים.
( ושרת בשם ה' א-להיו ) [ העומדים לשרת ]. על גבי הרצפה. מכאן אמרו (זבחים טז) (ערל, טמא,) יושב, עומד על גבי הכלים, או על גבי בהמה, או על גבי חברו - פסול.פסוק ח
מנין אתה אומר, כל המשמרות שוים באמורי הרגלים, ובחילוק לחם הפנים? תלמוד לומר חלק כחלק יאכלו . חלק לאכילה, כחלק לעבודה.
(חלק לעבודה כחלק לאכילה). (סוכה נו) יכול יהיו כל המשמרות שוים, בקרבנות הרגל הבאים שלא מחמת הרגל? תלמוד לומר לבד ממכריו על האבות . מה מכרו האבות זה לזה - אני בשבתי (=בשבת [=שבוע] שלי) ואתה בשבתך.פסוק ט
כי אתה בא אל הארץ . עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ.
אשר ה' א-להיך נותן לך . בשכרה.
נה.
לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם . (שבת עה וש"נ) יכול אי אתה יכול להבין ולהורות? תלמוד לומר לעשות . לעשות אי אתה למד, אבל אתה למד להבין ולהורות.פסוק י
לא ימצא בך . להזהיר בית דין על כך.
נז.
מעביר בנו ובתו באש . אין לי אלא בנו ובתו. בן בנו ובן בתו, מנין? תלמוד לומר (ויקרא כ) בתתו מזרעו למולך .
ועדיין אני אומר כאן באש ולהלן במולך! מנין אתה אומר, ליתן את האמור כאן להלן, ואת האמור להלן כאן? נאמר " העברה " (ויקרא יח) " העברה " לגזרה שוה. מה " העברה " האמורה כאן באש, אף " העברה " האמורה להן באש. ומה " העברה " האמורה להן למולך, אף " העברה " האמור כאן למולך. נמצאת א"א (=אי אפשר) שימסור ויעביר באש ולמולך, עד שיאמר שני כתובים. ואם לאו - לא שמענו.
(קוסם . אחד מרובה ואחד מועט.
קסמים . לחייב על כל קסם וקסם. איזהו קוסם? זה האוחז במקלו, ואמר אם אלך אם לא אלך. וכה"א (הושע ד) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו .
ד"א, שועל בימינו ובשמאלו [ומכוין מעשיו על פי זה] ).
דבר אחר, מעביר בנו ובתו באש , (מגילה כה) זה הוא הבועל ארמית, ומעמיד ממנה בן אויב למקום. עונש שמענו אזהרה לא שמענו! תלמוד לומר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש . זה שהוא מעביר בנו ובתו לעבודת כוכבים, וכורת עמה ברית, שנאמר (ירמיה לד) העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו .
נח.
קוסם . אחד מרובה ואחד מועט.
קסמים . לחייב על כל קסם וקסם. איזהו קוסם? זה האוחז במקלו, ואמר אם אלך אם לא אלך. וכן הוא אומר, (הושע ד) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו .
דבר אחר, שועל בימינו ובשמאלו [ומכוין מעשיו על פי זה] ).
נט.
מעונן . (סנהדרין סה) ר' ישמעאל אומר זה המעביר על העין.
(רבי עקיבא אומר אלו נותני העתים).
וחכמים אומרים, אלו אוחזי העינים.
[רבי עקיבא אומר, אלו נותני העתים.] כגון אלו האומרים, למודי ערב שביעיות להיות [חטים] יפות, עקורי קטניות מהיות רעות.
ס.
ומנחש . איזהו מנחש? כגון האומר "נפלה פתו מפיו", "מקלו מידו", "נחש מימינו" ו"שועל משמאלו" ו"פסק (זנבו) [צבי] את הדרך לפניו".
והאומר "אל תתחיל בו שהרי [שחרית הוא"], “ראש חודש הוא", (שהרי "ערב שבת) "מוצאי שבת הוא".
סא.
ומכשף . (סנהדרין סז) העושה מעשה [חייב], (ולא) האוחז את העינים [פטור].
רבי עקיבא אומר משום רבי יהושע, שנים מלקטים קשואים, אחד לוקט - פטור, ואחד לוקט - חייב. העושה מעשה - חייב, האוחז את העינים - פטור.פסוק יא
וחובר חבר . (סנהדרין סה) אחד חובר את הנחש ואחד חובר את העקרב.
סג.
ושואל אוב . זה פיתום המדבר משחיו.
ידעוני . המדבר בפיו.
הם עצמם בסקילה, והנשאל בהם באזהרה ( ודורש אל המתים ). אחד המעלה בזכורו, ואחד הנשאל בגלגלתו. מה בין מעלה בזכורו, לנשאל בגלגלתו? מעלה בזכורו - אין עולה כדרכו, ואין נשאל בשבת; נשאל בגלגלתו - עולה כדרכו ונשאל בשבת.פסוק יב
כי תועבת ה' כל עושה אלה . ואפילו אחת מהם. [לפי שאומר] ובגלל התועבות האלה ה' א-להיך מוריש אותם מפניך , יכול לא יהא חייב, עד שיעבור על כולם? תלמוד לומר כל עושה אלה , אפילו אחת מהם.
סה. ) כשהיה ר' אלעזר [נ"א ר"ע] מגיע לפסוק זה, היה אומר, "חבל עלינו. מה אם מי שמדבק בטומאה - רוח טומאה שורה עליו; המדבק בשכינה, דין הוא שתשרה עליו רוח הקדש! ומי גרם - (ישעיה נט) כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין א-להיכם ".פסוק יג
פסוק יד
כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם . עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה אתה יורש אותם.
אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו . שמא תאמר, "להם יש במה לשאול ולי אין לי"! תלמוד לומר ואתה לא כן נתן לך ה' א-להיך . לך נתנה! ואתה מניח דברי תורה, ומתעסק בבטולה!פסוק טו
נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' א-להיך . " מקרבך ", ולא בחוצה לארץ. " מאחיך ", ולא מאחרים. " יקים לך ", ולא לעובדי גלולים. ומה אני מקיים (ירמיה ח) נביא לגוים נתתיך ? (בנוהג) [לנוהגים] מנהג גוים.
אליו תשמעון . (סנהדרין פט וש"נ) אפילו אומר לך, "עבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה", כאליהו בהר הכרמל; לפי שעה - שמע לו.פסוק טז
ככל אשר שאלת מעם ה' א-להיך בחורב . בזו זכו שעמדו להם נביאים. דכתיב לא אוסף לשמוע את קול ה' א-להי , ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו , כוונו לדעתי.
נביא אקים . הא למדת שבשכר יראה, זכו שעמדו להם נביאים.
ונתתי דברי בפיו . בפיו אני נותן, אבל איני מדבר עמו פנים בפנים. מכאן ואילך הוי יודע, היאך רוח הקדש נתנת בפי הנביאים.
ודבר אליהם . שלא (להשיב את) [להושיב על ידי] מתורגמן.
את כל אשר אצונו . על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.פסוק יט
פסוק כא
וכי תאמר . עדיין עתידים אתם לומר, "איכה נדע את הדבר?". ירמיה אמר (ירמיה כז) ( הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה ) [ על הכלים הנותרים בית ה', בבלה יובאו ושמה יהיו ]. וחנניה אומר, (שם כח) ( הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה ) [ אני משיב אל המקום הזה את כלי בית ה' ]. למי אשמע? תלמוד לומר אשר ידבר הנביא בשם ה' [ וגו' ]. ואיזה הדבר אשר דברו המקום? זה שהוא אומר, בזדון דברו הנביא . על זדון הוא חייב, ואינו חייב על שגגה.
לא תגור ממנו . אל תמנע עצמך מללמד חובה עליו.
<< · ספרי על דברים · יח · >>
ראו גם: התורה והמצוה על דברים יח - פירוש מלבי"ם על הספרי.
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-18