פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא יִשְׁתְּכַח בָּךְ מַעְבַּר בְּרֵיהּ וּבְרַתֵּיהּ בְּנוּרָא קָסֵים קִסְמִין מְעָנֵין וּמְנַחֵישׁ וְחָרַשׁ׃
ירושלמי (יונתן):
לָא יִשְׁתְּכַח בְּכוֹן מְעַבְּרִין בְּנֵיהוֹן וּבְנָתֵיהוֹן בְּנוּרָא לָא קְסוֹמֵי קוּסְמִין וְלָא חֲרוּרֵי עַיְינִין וְלָא נַטוֹרֵי נְחָשִׁין וְלָא חַרְשִׁין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעביר בנו ובתו באש" - היא עבודת המולך עושה מדורות אש מכאן ומכאן ומעבירו בין שתיהם

"קסם קסמים" - איזהו קוסם האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך וכן הוא אומר (הושע ד) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו

"מעונן" - (סנהדרין סה) ר"ע אומר אלו נותני עונות שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל וחכ"א אלו אוחזי העינים

"מנחש" - (ספרי) פתו נפלה מפיו צבי הפסיקו בדרך מקלו נפל מידו

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על דברים יח ט

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


נו.

לא ימצא בך . להזהיר בית דין על כך.

נז.

מעביר בנו ובתו באש . אין לי אלא בנו ובתו. בן בנו ובן בתו, מנין? תלמוד לומר (ויקרא כ) בתתו מזרעו למולך .

ועדיין אני אומר כאן באש ולהלן במולך! מנין אתה אומר, ליתן את האמור כאן להלן, ואת האמור להלן כאן? נאמר " העברה " (ויקרא יח) " העברה " לגזרה שוה. מה " העברה " האמורה כאן באש, אף " העברה " האמורה להן באש. ומה " העברה " האמורה להן למולך, אף " העברה " האמור כאן למולך. נמצאת א"א (=אי אפשר) שימסור ויעביר באש ולמולך, עד שיאמר שני כתובים. ואם לאו - לא שמענו.

(קוסם . אחד מרובה ואחד מועט.

קסמים . לחייב על כל קסם וקסם. איזהו קוסם? זה האוחז במקלו, ואמר אם אלך אם לא אלך. וכה"א (הושע ד) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו .

ד"א, שועל בימינו ובשמאלו [ומכוין מעשיו על פי זה] ).

דבר אחר, מעביר בנו ובתו באש , (מגילה כה) זה הוא הבועל ארמית, ומעמיד ממנה בן אויב למקום. עונש שמענו אזהרה לא שמענו! תלמוד לומר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש . זה שהוא מעביר בנו ובתו לעבודת כוכבים, וכורת עמה ברית, שנאמר (ירמיה לד) העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו .

נח.

קוסם . אחד מרובה ואחד מועט.

קסמים . לחייב על כל קסם וקסם. איזהו קוסם? זה האוחז במקלו, ואמר אם אלך אם לא אלך. וכן הוא אומר, (הושע ד) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו .

דבר אחר, שועל בימינו ובשמאלו [ומכוין מעשיו על פי זה] ).

נט.

מעונן . (סנהדרין סה) ר' ישמעאל אומר זה המעביר על העין.

(רבי עקיבא אומר אלו נותני העתים).

וחכמים אומרים, אלו אוחזי העינים.

[רבי עקיבא אומר, אלו נותני העתים.] כגון אלו האומרים, למודי ערב שביעיות להיות [חטים] יפות, עקורי קטניות מהיות רעות.

ס.

ומנחש . איזהו מנחש? כגון האומר "נפלה פתו מפיו", "מקלו מידו", "נחש מימינו" ו"שועל משמאלו" ו"פסק (זנבו) [צבי] את הדרך לפניו".

והאומר "אל תתחיל בו שהרי [שחרית הוא"], “ראש חודש הוא", (שהרי "ערב שבת) "מוצאי שבת הוא".

סא.

ומכשף . (סנהדרין סז) העושה מעשה [חייב], (ולא) האוחז את העינים [פטור].

רבי עקיבא אומר משום רבי יהושע, שנים מלקטים קשואים, אחד לוקט - פטור, ואחד לוקט - חייב. העושה מעשה - חייב, האוחז את העינים - פטור.

<< · מ"ג דברים · יח · י · >>