מ"ג דברים יח יא



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְרָטֵין רְטַן וְשָׁאֵיל בְּבִדִּין וּבִזְכוּרוּ וְתָבַע מִן מִיתַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וּמְחַבְּרִין וְאַסְרִין חֵיוִין וְעַקְרַבִּין וְכָל מִינֵי רַחֲשִׁין וְשַׁאֲלִין אִיבָא טַמְיָא וּגְרַם יָדוּעַ וּתְבַע מִן מֵיתַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחבר חבר" - (סנהדרין שם) שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד

"ושואל אוב" - זו מכשפות ששמו פיתום ומדבר משחיו ומעלה את המת בבית השחי שלו

"וידעני" - מכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו ומדבר העצם ע"י מכשפות

"ודרש אל המתים" - כגון המעלה בזכרותו והנשאל בגלגולת

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

וחבר חבר: הניגון בחי"ת כמו מן החרב תאכל החרב, וזה מוכיח חובר חברים מחוכם, כמו מן מלך מלכים וכמו מן עבד עבדים, כן יאמר מן חבר חברים, ואילו היה חבר טעמו בבי"ת כמו חבר אנכי לכל אשר יראוך ירך גדר כתף וגזל שטעמם למטה היה לו לומר חובר חברים כמו מן ירך ירכו גזלו חברים מקשיבים לקולך ובחי"ת מנוגן מצאתי אחרי כן בספרי ספרד כדבריי:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על דברים יח ט

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


סב.

וחובר חבר . (סנהדרין סה) אחד חובר את הנחש ואחד חובר את העקרב.

סג.

ושואל אוב . זה פיתום המדבר משחיו.

ידעוני . המדבר בפיו.

הם עצמם בסקילה, והנשאל בהם באזהרה ( ודורש אל המתים ). אחד המעלה בזכורו, ואחד הנשאל בגלגלתו. מה בין מעלה בזכורו, לנשאל בגלגלתו? מעלה בזכורו - אין עולה כדרכו, ואין נשאל בשבת; נשאל בגלגלתו - עולה כדרכו ונשאל בשבת.

<< · מ"ג דברים · יח · יא · >>