מ"ג דברים יז יז



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְלָא יַסְגֵּי לֵיהּ נְשִׁין וְלָא יִטְעֵי לִבֵּיהּ וְכַסְפָּא וְדַהְבָּא לָא יַסְגֵּי לֵיהּ לַחְדָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְלָא יִסְגוּן לֵיהּ נְשִׁין עַל תַּמְנַסְרֵי דְּלָא יִטְעוּן לִבֵּיהּ וְכַסְפָּא וְדַהֲבָא לָא יִסְגֵי לֵיהּ דְּלָא יִתְרוֹמָם לִבֵּיהּ לַחֲדָא וְיִמְרוֹד בֶּאֱלָהָא שְׁמַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ירבה לו נשים" - אלא י"ח שמצינו שהיו לו לדוד שש נשים ונאמר לו (ש"ב יב) ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה

"וכסף וזהב לא ירבה לו מאד" - (סנהדרין כא) אלא כדי ליתן לאכסניא (גאסטפריינדשאפט) (ס"א לאפסניא) (מאלצייט)

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ולא ירבה לו נשים. פירשו רז"ל אלא שמונה עשר, כמספר הנשים שהיו לו לדוד, יש מהן שש מפורשות בכתוב, וכתיב ואם מעט ואסופה לך כהנה וכהנה שש ושש, הרי שמונה עשר. ופירש הטעם, ולא יסור לבבו, לפי שהאשה תפתה את האיש לסור מיראת הש"י כי כן עשתה אם כל חי, אף כי אם היו הנשים רבות.

וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. פירשו רז"ל אלא כדי ליתן אפסניא, כלומר כדי ליתן שכר חיילותיו מדי שנה בשנה, הנכנסין והיוצאים עמו כל שנה ושנה, אבל אינו רשאי לעשות ממנו אוצר או סגולה, והטעם כדי שלא ירום לבבו, כי הוא נמשך אל לבלתי רום לבבו מאחיו. ובזה נתן טעם בשלשתן, ברבוי הסוסים כדי שלא ישיב את העם, ברבוי הנשים ולא יסור לבבו, ברבוי הכסף לבלתי רום לבבו, כי בעשותו אוצר לכסף ולזהב יבטח באוצרו ויסיר בטחונו מה' יתברך וראוי למלך שישים ה' מבטחו ושיהיה יראת ה' אוצרו ומבצרו, כענין שכתוב (איוב כב) ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר, והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך.

והחכם רבי אברהם ז"ל נתן טעם בכסף וזהב לא ירבה כדי שלא יכביד על ישראל בכובד המס, שכן מצינו שלמה שהכביד על ישראל עול המס בסבת רבוי הכסף והזהב שהיה לו, כי כן העושר נמשל לאש כל מה שתרבה עצים תרבה השלהבת, וכן מצינו שהתלוננו כל ישראל משלמה לרחבעם בנו, הוא שאמרו לו (מלכים א יב) אביך הכביד את עולנו, ועלה הענין עד שהרגו לאדונירם שהיה ממונה על המס ורגמוהו בביתו. ומצינו שלמה שהיה גדול העולם שנכשל בשלשה אלו, הרבה סוסים שנאמר (שם ה) ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים, הרבה נשים שנאמר (שם יא) ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלש מאות, וכן הכסף שנאמר (שם י) ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים, וכתיב (שם ) אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה, אמר בכולן אני ארבה ולא אסור, וסמך על חכמתו לבא כנגד התורה ונכשל בהם.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


לג.

ולא ירבה לו נשים . (סנהדרין כא) על י"ח.

ר' יהודה אומר, מרבה הוא לו, ובלבד שלא יהיו מסירות את לבו, שנאמר ולא יסור לבבו .

ר' שמעון אומר, אפילו אחת והיא מסירה את לבו - לא ישאנה. אם כן למה נאמר לא ירבה לו נשים ? אפילו כאביגיל.

וכסף וזהב לא ירבה לו מאד . (סנהדרין כא) יכול אפי' ליתן לאפסניא (=לצבא) ? ת"ל לא ירבה לו , לו אינו מרבה, אבל מרבה הוא ליתן באפסניא.

<< · מ"ג דברים · יז · יז · >>