פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכׇל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לֵית לָךְ רְשׁוּ לְמֵיכַל בְּקִרְוָךְ מַעְשַׂר עֲבוּרָךְ וְחַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וּבְכוֹרֵי תוֹרָךְ וְעָאנָךְ וְכָל נִדְרָךְ דְּתִדַּר וְנִדְבָתָךְ וְאַפְרָשׁוּת יְדָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
לֵיתֵיכוֹן רַשָּׁאִין לְמֵיכוּל בְּקִירְוֵיכוֹן מַעַשְרֵי עִיבּוּרֵיכוֹן חַמְרֵיכוֹן וּמִשְׁחֵיכוֹן וּבִיכּוּרֵי תּוֹרֵיכוֹן וְעַנְכוֹן וְכָל נִדְרֵיכוֹן דְּתִדְרוּן וְנִסְבָתֵיכוֹן וְאַפְרָשׁוּת יְדֵיכוֹן:

"לא תוכל" - בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר

"לא תוכל" - רבי יהושוע בן קרחה אומר יכול אתה אבל אינך רשאי כיוצא בו (יהושע טו) ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם יכולים היו אלא שאינן רשאין לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה ולא יבוסים היו אלא חתיים היו אלא על שם העיר ששמה יבוס כך מפורש בפרקי דר"א והוא שנא' (שמואל ב ה) כי אם הסירך העורים והפסחים צלמים שכתבו עליהם את השבועה

"ובכורות בקרך" - אזהרה לכהנים

"ותרומת ידך" - אלו הבכורים

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


ל.

לא תוכל לאכול בשעריך . ר' יהושע בן קרחה אומר, יכול - (אני) אבל איני רשאי. כיוצא בו אתה אומר (יהושע טו), ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו להורישם - יכולים היו, אבל אינם רשאים.

לא.

מעשר. אין לי אלא טהור, טמא מנין? ת"ל דגנך .

לקוח בכסף מעשר מנין? ת"ל תירושך.

אין לי אלא טהור. טמא מנין? ת"ל ויצהרך .

לב.

ר' שמעון אומר, מכלל שנאמר לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא , היכן הוא מוזהר, איני יודע. ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך .

יכול הנותן במתנה יהא חייב - ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך, האוכל חייב, ואין הנותן במתנה חייב.

לג.

(מכות טו וש"נ) רי יוסי אומר, יכול לא יהיו חייבים אלא על טבל שלא הורם ממנו כלום; מנין הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר ראשון, מעשר ראשון ולא הורם ממנו מעשר שני, (מעשר שני ולא הורם ממנו) [ואפילו] מעשר עני מנין - ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך .

לד.

רבי שמעון אומר, לא בא הכתוב אלא ליתן מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים.

ותרומת ידך - אלו הבכורים. וכי מה בא הכתוב ללמדנו, אם לאוכל בכורים חוץ לחומה - ק"ו ממעשר! ומה מעשר שמותר לזרים, האוכל ממנו חוץ לחומה עובר בלא תעשה; בכורים שהם אסורים לזרים - האוכל מהם חוץ לחומה אינו דין שהוא עובר בלא תעשה! ( נדבתך אלו תודה ושלמים. וכי מה בא ללמדנו) הא לא בא הכתוב ללמדנו, אלא לאוכל בכורים עד שלא קרא עליהם שהוא בלא תעשה.

ונדבתיך , אלו תודה ושלמים. וכי מה בא ללמדנו, אם לאוכל תודה ושלמים חוץ לחומה - ק"ו ממעשר! ומה מעשר שאין חייבים עליו משום פגול ונותר וטמא, האוכל ממנו חוץ לחומה עובר בלא תעשה; תודה ושלמים שחייבים עליהם משום פגול ונותר וטמא, האוכל מהם חוץ לחומה אינו דין שהוא עובר בלא תעשה! הא לא בא הכתוב ללמדך, אלא לאוכל תודה ושלמים לפני זריקת דמים, שהוא עובר בלא תעשה.

ובכורות , זה הבכור. וכי מה בא הכתוב ללמדנו, אם לאוכל בכור חוץ לחומה - ק"ו ממעשר! אם לפני זריקת דמים - ק"ו מתודה ושלמים! ומה תודה ושלמים (שמותרים לזרים) [שקדושתו מרחם], האוכל ממנו לפני זריקת דם - אינו דין שיהא עובר בל"ת! הא לא בא הכתוב ללמדך, אלא לזר שאכל בשר בכור בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים, שיהא עובר בלא תעשה.

בקרך וצאנך , זו חטאת ואשם. (מכות יב) וכי מה בא הכתוב ללמדנו, אם לאוכל חטאת ואשם חוץ לחומה- ק"ו ממעשר! אם לפני זריקת דמים - ק"ו מתודה ושלמים! אם לאחר זריקת דמים - ק"ו מן הבכור! ומה בכור שהוא קדשים קלים, האוכל ממנו לאחר זריקת דמים עובר בלא תעשה; חטאת ואשם שהם קדשי קדשים, האוכל מהם (לפני) [לאחר] זריקת דמים, אינו דין שיהא עובר בלא תעשה! הם לא בא הכתוב ללמדך, אלא לאוכל חטאת ואשם חוץ לקלעים, שהוא עובר בלא תעשה.

ונדריך , זו עולה. (מכות שם) וכי מה בא הכתוב ללמדנו, אם לאוכל עולה חוץ לחומה - ק"ו ממעשר! אם לפני זריקת דמים - ק"ו מתודה ושלמים! אם לאחר זריקת דמים - ק"ו מן הבכור! אם חוץ לקלעים - ק"ו מחטאת ואשם! ומה חטאת ואשם שמותרים באכילה, האוכל מהם חוץ לקלעים עובר בלא תעשה; עולה שאסור באכילה, האוכל ממנה חוץ לקלעים, אינו דין שיהא עובר בלא תעשה! הא לא בא הכתוב ללמדך, אלא לאוכל עולה בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים, בין לפנים מן הקלעים בין חוץ לקלעים, שעובר בלא תעשה.

<< · מ"ג דברים · יב · יז · >>