פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלָהַנָא יְיָ חַד׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה כֵּיוַן דְּמָטָא זִימְנֵיהּ דְּיַעֲקב אָבוּנָן לְמִתְכַּנְשָׁא מִגּוֹ עַלְמָא הֲוָה מִסְתְּפֵי דִלְמָא אִית בִּבְנוֹי פְּסוּלָא קָרָא יַתְהוֹן וְשַׁיְילִינוּן דִּלְמָא אִית בְּלִבְּכוֹן עַקְמָנוּתָא אָתִיבוּ כֻּלְהוֹן כַּחֲדָא וַאֲמָרוּ לֵיהּ שְׁמַע יִשְרָאֵל אָבוּנָן יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד עָנֵי יַעֲקב וַאֲמַר בְּרִיךְ שׁוּם יְקָרֵיהּ לְעָלְמֵי עַלְמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' אלהינו ה' אחד" - ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האומות ע"א הוא עתיד להיות ה' אחד שנא' (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ונאמר (זכריה יד) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמע ישראל ה' אלהינו" - גם בזה מצוה שיבאר כי בדבור אנכי ה' אלהיך יהיה היחוד וכמו שאמרו (מכילתא בחדש ה) רבי נתן אומר מכאן תשובה למינים שהם אומרים שתי רשויות הן שכשעמד הקב"ה על הר סיני ואמר אנכי ה' אלהיך מי מיחה כנגדו אבל בא לבאר המצוה הזו והזכיר אותה אחר עשרת הדברות לפי שהוא שרש באמונה וכל מי שאינו מודה בה כופר בעיקר כעובד ע"ז ה' אלהינו ה' אחד ה' שהוא אלהינו ולא אלהי האומות עתיד להיות ה' אחד כמו שנאמר (זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד לשון רש"י ואתה צריך להתבונן בזה כי שנה הכתוב כאן לומר "ה' אלהינו" ולא אמר "אלהיך" כמו שאומר בכל מקום שמע ישראל אתה עובר היום וגו' כי ה' אלהיך (להלן ט א ג) שמע ישראל אתם קרבים היום וגו' כי ה' אלהיכם (להלן כ ג ד) וכן בכל הפרשיות שידבר עם ישראל יזכיר ה' אלהיכם או ה' אלהיך וגם בכאן אמר ואהבת את ה' אלהיך אבל הזכיר ביחוד "ה' אלהינו" כי עשה עם משה את הגדולות ואת הנוראות לעשות לו שם תפארת והנה דל"ת אחד גדולה לרמוז על מה שכתוב (ישעיהו סג יב) בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם ולכך תקנו בקריאת שמע ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואמרו משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה וכו' (פסחים נו) כי משה אמר בתורה ברמז וחזר ואמר ואהבת את ה' אלהיך כלשון הפרשיות במשנה תורה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד - למה נאמר? לפי שנא' דבר אל בני ישראל, דבר אל בני אברהם יצחק ויעקב לא נאמר, אלא דבר אל בני ישראל. זכה יעקב אבינו שיאמר דבור לבניו. לפי שהיה יעקב מפחד כל ימיו ואומר אוי לי, שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצא מאבותי: אברהם יצא ממנו ישמעאל, יצחק יצא ממנו עשו אחי, ישמעאל עבד ע"ז, שנ' בראשית כא ותרא שרה בן הגר המצרית - שעבד ע"ז, דברי ר' עקיבא. ר' שמעון בן יוחאי אומר: ד' דברים היה רבי עקיבא דורשם, ואין אני דורשן כמותו, ודברי נראים מדבריו: הרי הוא אומר ותרא שרה את בן הגר המצרית - שעבד ע"ז, ואני אומר: לא לענין הזו צריך, אלא לענין שררות. וכשבאו לחלק, היה ישמעאל אומר: לא אני נוטל שני חלקים, שאני בכור? לכן שרה אמרה: גרש את (בן) האמה הזאת ואת בנה. ודברי אני רואה מדבריו.

כיוצא בו את אומר במדבר יא הצאן והבקר ישחט להם ומצא להם, אם כל דגי הים יאסף להם... דברי רבי עקיבא. ואני אומר: אפילו מכניס להם כל צאן ובקר שבעולם - סופם לדון אחריך. השיבתו רוח הקודש במדבר יא עתה תראה היקרך דברי אם לא, ודברי אני רואה מדבריו.

כיוצא בו אתה אומר יחזקאל לג בן אדם, יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל לאמר, אחד היה אברהם ויירש את הארץ, ואנחנו רבים לא ניתנה הארץ למורשה. והלא דברים ק"ו: ומה אברהם שלא עבד אלא אלוה אחד - ירש את הארץ, אנו, שעובדים אלהות הרבה - אינו דין שנירש את הארץ? ואני אומר: ומה אברהם, שלא נצטווה אלא מצוה אחת, ירש את הארץ - אנו, שנצטוינו מצות הרבה, אינו דין שנירש את הארץ? ומה נביא משיבם: על כן יחזקאל כה אמר ה' על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גילוליכם, והדם תשפכו עמדתם על דרכיכם ועשיתם תועבה, ואיש את רעהו טמא, ורואה אני את דברי מדברי ר' עקיבא.

כיוצא בו אתה אומר זכריה ח כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים. צום הרביעי - זה י"ז בתמוז, שבו הובקע העיר; ולמה נקרא שמו רביעי? שהוא חודש רביעי. צום החמישי - זה תשעה באב, שבו חרב בית המקדש בראשונה ובשנייה, ולמה נקרא שמו חמישי? שהוא חודש חמישי. צום השביעי - זה ג' בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ומי הרגו? ישמעאל בן נתניה, ללמדך שקשה מיתתם של צדיקים לפני הקב"ה כחורבן בין המקדש. צום העשירי - זה י' בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנ' יחזקאל כד ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי, בי' לחודש, לאמר בן אדם כתב לך את עצם היום הזה, סמך מלך בבל על ירושלם; ואני אומר: צום העשירי הוא צום החמישי, אלא שביהודה מתענים על המעשה, ובגליל על השמועה; שנאמר יחזקאל לג ויהי בשתים עשרה שנה בעשירי בחמשה לחודש לגלותינו, בא אלי הפליט וגו', ושמעו ועשו יום שמועה כיום שריפה. ודברי אני רואה מדבריו.

אברהם יצא ממנו ישמעאל, יצחק יצא ממנו עשו, אבל אני - לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאו מאבותי, וכן הוא אומר בראשית כח וידר יעקב נדר לאמר. עלת על לב שהיה יעקב אבינו אומר אם יהיה אלהים עמדי וגו' ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים? מכל מקום! מה ת"ל והיה ה' לי לאלהים? שיחול שמו עלי, שלא תצא ממני פסולת מתחלה עד סוף.

וכן הוא אומר בראשית לה ויהי בשכן ישראל וגו', כיון ששמע יעקב כן - נזדעזע, ואומר אוי לי שאירע לי פסולת בבני, עד שנתבשר מפי המקום שחזר ראובן בתשובה, שנא' בראשית לה ויהיו בני יעקב שנים עשר. והלא בידוע ששנים עשר הם! אלא שנתבשר מפי הקב"ה שעשה ראובן תשובה. ללמדך שהיה ראובן מתענה כל ימיו על אותו מעשה, עד שבא משה וקיבלו בתשובה, שנא' דברים לג יחי ראובן ואל ימות.

וכן אתה מוצא, כשנפטר יעקב אבינו מן העולם קרא להם לבניו, והוכיחן כל אחד ואחד בפני עצמו, וחזר וקרא אותם כולם כאחד. אמר להם: שמא יש לכם בלבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם? אמרו לו: שמענו, כשם שאין בלבך מחלוקת - כך אין בלבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם, אלא ה' אלהינו ה' אחד. על זה הוא אומר בראשית מז וישתחו ישראל על ראש המטה. וכי על ראש המטה השתחוה? אלא שהודה ושיבח שלא יצא ממנו פסולת. ויש אומרים: וישתחו ישראל על ראש המטה, שעשה ראובן תשובה,

ד"א שאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמר לו הקב"ה ליעקב, הרי שהיית מתאוה כל ימיך שיהו בניך משכימים ומעריבים וקורים קריאת שמע. מכאן אמרו הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא:

ה' אלהינו - למה נאמר? והלא כבר נאמר ה' אחד, ומה ת"ל אלהינו - עלינו הוחל שמו ביותר. כיוצא בו אתה אומר שמות כג שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל, ומה אני צריך? והלא כבר נאמר את פני האדון ה', אלהי ישראל - על ישראל הוחל שמו ביותר.

כיוצא בדבר אתה אומר תהלים נ שמעה עמי ואדברה, ישראל ואעידה בך, אלהים אלהיך אנכי - הוחל שמו עליך ביותר.

ד"א ה' אלהינו ה' אחד - על כל באי העולם. ה' אלהינו - בעולם הזה. ה' אחד - לעולם הבא. וכן הוא אומר זכריה יד והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

<< · מ"ג דברים · ו · ד · >>