רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ו
(ד) ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד – ה' שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה וְלֹא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה' אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'" (צפניה ג,ט), וְנֶאֱמַר: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד,ט; ספרי לא).
(ה) וְאָהַבְתָּ – עֲשֵׂה דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה. אֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה; הָעוֹשֶׂה אֵצֶל רַבּוֹ מִיִּרְאָה, כְּשֶׁהוּא מַטְרִיחַ עָלָיו – מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ (ספרי לב).
בְּכָל לְבָבְךָ – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ (ספרי שם; ברכות נ"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: בְּכָל לְבָבְךָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עַל הַמָּקוֹם (ספרי שם).
וּבְכָל נַפְשְׁךָ – אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ (ספרי שם; ברכות שם וס"א ע"ב).
וּבְכָל מְאֹדֶךָ – בְּכָל מָמוֹנְךָ (שם ושם), יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "בְּכָל מְאֹדֶךָ" (ספרי שם; ברכות ס"א ע"ב). דָּבָר אַחֵר: וּבְכָל מְאֹדֶךָ – בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד לְךָ (ברכות נ"ד ע"א), בֵּין בְּמִדָּה טוֹבָה בֵּין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְכֵן בְּדָוִד אוֹמֵר: "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" וְגוֹמֵר (תהלים קטז,יג) "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא" (שם,ג; ספרי שם).
(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים – מַהוּ הָאַהֲבָה? וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְדַּבֵּק בִּדְרָכָיו (ספרי לג).
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – לֹא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּדְיוֹטַגְמָא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִין לִקְרָאתָהּ (שם). "דְּיוֹטַגְמָא" – מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַבָּאָה בְּמִכְתָּב.
(ז) וְשִׁנַּנְתָּם – לְשׁוֹן חִדּוּד הוּא, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻדָּדִים בְּפִיךָ; שֶׁאִם יִשְׁאָלְךָ אָדָם דָּבָר – לֹא תְּהֵא צָרִיךְ לְגַמְגֵּם בּוֹ, אֶלָּא אֱמֹר לוֹ מִיָּד (ספרי לד; קידושין ל' ע"א).
לְבָנֶיךָ – אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים. מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּייִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד,א), וְאוֹמֵר: "בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל" (מל"ב ב,ג); וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ" (דה"ב כט,יא). וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים, כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (מל"ב ב,יב; ספרי שם).
וְדִבַּרְתָּ בָּם – שֶׁלֹּא יְהֵא עִקַּר דִּבּוּרְךָ אֶלָּא בָּם; עֲשֵׂם עִקָּר, וְאַל תַּעֲשֵׂם טָפֵל (ספרי שם).
וּבְשָׁכְבְּךָ – יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְקוּמֶךָ, יָכוֹל אֲפִלּוּ עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ; דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה, זְמַן שְׁכִיבָה וּזְמַן קִימָה (ספרי שם).
(ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ – אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבַּזְּרוֹעַ (ספרי לה).
וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ – אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ (שם). וְעַל שֵׁם מִנְיַן פָּרָשִׁיּוֹתֵיהֶם נִקְרְאוּ טֹטָפֹת; "טֹט" בְּכַתְפִּי – שְׁתַּיִם, "פַּת" בְּאַפְרִיקֵי – שְׁתַּיִם (סנהדרין ד' ע"ב).
(ט) מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ – 'מְזוּזַת' כְּתִיב, שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא אֶחָת (ספרי לו; מנחות ל"ד ע"א).
וּבִשְׁעָרֶיךָ – לְרַבּוֹת שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת וְשַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְשַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת (יומא י"א ע"א).
(יא) חֲצוּבִים – לְפִי שֶׁהוּא מְקוֹם טְרָשִׁין וּסְלָעִים, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן חֲצִיבָה.
(יב) מִבֵּית עֲבָדִים – כְּתַרְגּוּמוֹ, "מִבֵּית עַבְדוּתָא", מִמָּקוֹם שֶׁהֱיִיתֶם שָׁם עֲבָדִים.
(יג) וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ – אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ וְעוֹבֵד אוֹתוֹ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ, תְּהֵא זָהִיר בִּשְׁבוּעָתְךָ; וְאִם לָאו, לֹא תִשָּׁבֵעַ (מדרש תנחומא מטות א).
(יד) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם – הוּא הַדִּין לָרְחוֹקִים; אֶלָּא לְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת סְבִיבוֹתֶיךָ תּוֹעִים אַחֲרֵיהֶם, הֻצְרַךְ לְהַזְהִיר עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר.
(טז) בַּמַּסָּה – כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנִּסּוּהוּ בְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ" (שמות יז,ז).
(יח) הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב – זוֹ פְּשָׁרָה, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
(יט) כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר – וְהֵיכָן דִּבֵּר? "וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות כג,כז; ספרי סוף עקב).
(כ) כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר – יֵשׁ מָחָר שֶׁהוּא אַחַר זְמָן (מכילתא בא יח).